להקת המטאל הבינלאומית SYSTEM DEVIDE הקליטה את השירות לאלבום הEP
"Rebuilding the collapse" באולפן ההקלטות של רוני אמיר. שאר ההקלטות בוצעו באירופה ובארה"ב. ההרכב מחזיק בפרונט שני סולנים מצויינים – מירי מילמן (אקס סולנית ב DISTOTED) וסוון דה קאלוו הבלגי
( ABORTED).
בשבוע האחרון נרתם האולפן לפרוייקט חדש ומעניין שנראה לי שיהיה נחמד לשתף אתכם בו…
לכבוד האירוע הגדול של בנק לאומי לפתיחת השנה החדשה, התבקשתי להפיק רפרודוקציה של ה "טוראדור", המהווה "אריה" מתוך האופרה "כרמן" של ביזה.
במילים אחרות, היינו צריכים לבצע קטע של תזמורת סימפונית באמצעות מחשב – דבר מאוד מאתגר ומעניין. כל זה היה צריך להתבצע תוך שבוע – כולל הקלטת הזמרים והמיקס.
אז ככה…קודם כל השגנו את הפרטיטורה המלאה – פרטיטורה מורכבת של תזמורת סימפונית וזמרים. החלטנו שאנחנו הולכים לנגן כל תפקיד בנפרד מתוך הפרטיטורה – כלומר סקציית כינורות ראשונים בנפרד, כינורות שניים, חליל, אבוב וכו'…
יש לציין כי את הפרטיטורה ניגנה מעיין אמיר (פסנתרנית הבית!).
לגבי הביצוע, היות וביצענו את הכל ב MIDI ובאמצעות ה KONTAKT, יכולנו לשחק עם ה TEMPO של הקטע. מכיוון שהקטע מכיל המון מקטעים של סקסטולות (שישה צלילים ברבע!) במיוחד בתפקידי הכינורות האטנו את הBPM ל50 – על מנת שמעיין תוכל לקרוא הכל בקריאה ראשונה.
אולם האופרה המפואר "לה סקאלה" שבאיטליה
בכל אופן, הקושי בהפקה שכזו הוא לגרום לקטע ,שנוגן עם מטרונום עם דגימות שהן כמובן לא הדבר האמיתי, להישמע קרוב ככל האפשר לדבר האמיתי. על כן, הגישה שלי הייתה קודם כל להשתמש כמה שפחות באפליקציית ה QUANTIZE.
מצד שני, כשמנגנים בקריאה ראשונה קטע של 108 BPM במהירות של 50 BPM – יש מקום גדול לחוסר יציבות בכל הקשור לקצב. על כן, היכן שהנגינה הייתה יציבה מספיק – לא השתמשתי כלל ב QUANTIZE. המקומות שבהם כן השתמשתי היו מקומות שבהם ידעתי שישנן הכפלות. לדוגמא, המלחין ביזה, ביצע הרבה הכפלות בין כלי הנשיפה מעץ ולבין כלי הנשיפה ממתכת. במקומות כאלה הרשיתי לעצמי לעיתים להשתמש ב QUANTIZE רק על הקרנות (HORNS) והשארתי את כלי הנשיפה מעץ בהרגשה "משוחררת" יותר. כמו כן, המקומות בהם, הנגינה הייתה יציבה אך צליל או שניים דרשו תיקון – תיקנתי אך ורק אותם – הרבה פעמים אפילו באמצעות תיקון ידני ולא באמצעות QUANTIZE.
בסוף כשסיימנו לנגן את הפרטיטורה – החלה עבודת ה"שיוף" של ה TEMPO. כפי שציינתי, אף תזמורת לא מנגנת על פי מטרונום כי אם ע"פ מנצח. הייחודיות של התזמורת מתבטא בדינמיות המתמדת ב "טיימינג". אין תיבה זהה לשניה מבחינת ה TEMPO! לכן, יצרתי אוטומציה מפורטת על ה TEMPO TRACK. האוטומציה התבטאה גם בשינויים של חצאי BPM בודד על פרקי זמן של פחות משניה. כל זאת על מנת לתת את האפקט התזמורתי המבוקש. ו…כמובן שהקלטת הזמרים תרמה רבות להשלמת התמונה! אחרי הכל – זאת אופרה!
בשלב האחרון היה המיקס. הדבר המהותי שעשיתי במיקס שתרם לתחושה היותר ריאליסטית היה סיכום המיקס באופן אנאלוגי דרך זוג פריאמפים בעלי צבע חם ומרוך – דבר ש "הדביק" הכל יחד.
טוראדור מתוך האופרה "כרמן"מאת ביזה. רפרודוקציה של האריה "טוראדור" בהפקת מחשב בשיתוף זמרי האופרה: אלכסיי קנונויקוב, הגר לייבוביץ' וצחי סיטון. נגינת פרטיטורה: מעיין אמיר. הפקה מוזיקלית: רוני אמיר. בימוי: יובל זמיר.
בעשור האחרון של המאה ה20 חלה תפנית משמעותית בעולם כולו ובעולם המוזיקה בפרט. מהות התפנית הזו נעוצה במהפכת המחשוב. המחשב בפורמט של מחשב ביתי נכנס בשנות ה80 של המאה הקודמת, אך ביצועיו לא היו מרשימים כשם שהם היום. לצורך ההשוואה, הקומדור 64 הפופולרי של חברת אפל, היה להיט בזמנו עם 64K זכרון בלבד! כיום המחשב הזול ביותר מגיע עם דיסקים קשיחים של מאות ג'יגה וזכרון RAM של 2G. תופעה זו של עוצמת המחשוב המכפילה עצמה בקצב מסחרר, הציבה את המחשב בפרט ואת העולם הדיגיטלי בכלל במרכז העשייה האנושית לתחומיה.
תעשיית המוזיקה הושפעה רבות מנושא המחשוב. למעשה כיום, המחשב הוא לב ליבו של אולפן ההקלטות. השימוש בטייפ הסלילים (2 אינץ') הוחלף כמעט לגמרי ונשאר נחלתם של אודיופיליים ומוזיקאים נוסטלגיים. פעולות עריכה שונות שגרמו לטכנאים בכירים לפיק ברכיים מחשש שיימחקו טייקים שלמים, הפכו בנאליות כל כך עד כדי כך שכל נער מתבגר ממוצע עם מחשב וקיובייס יכול לבצע אותן מהר יותר, מדויק יותר וללא חשש (UNDO…)
מעבר לאפשרויות העריכה הבלתי מוגבלות, הביא המחשוב ליצירת ציוד אולפני וירטואלי (פלאגינים). כלי עבודה כגון קומפרסור, איקיו וכד', היו קיימים אך ורק בפורמט אנאלוגי עד לא מזמן, אך כיום ניתן למצוא להם תחליפים בצורת תוכנה (אף על פי שיש רבים הסבורים כי אין בתוכונות אלו את האיכויות של העולם האנאלוגי).
האינטנסיביות בה מתפתח המחשב בצירוף ההתפתחות המואצת של האינטרנט ,תוכנות שיתופי הקבצים ואתרי ההורדה, יוצרות שתי תופעות חדשות בעולם המוזיקה:
1. ירידה במכירת התקליטים ובעקבותיה נפילת חברות התקליטים
2. הופעת האולפן הביתי
אם בעבר, נזקק המוזיקאי לאולפני ענק ולחברת תקליטים שתתמוך בו, הרי שהיום הוא זקוק בעיקר למחשב ולמוטיבציה לפרסם ולצרוך את המוזיקה שלו באינטרנט.
אז יש בכלל מקום היום לאולפני הקלטה?
ובכן, בהחלט! אך בפורמט קצת שונה. האולפן הביתי מאפשר סביבת יצירה נוחה וזמינה אך הוא לוקה מאוד בחסר! תוכל תמיד ליצור בו, אך סביבת ההאזנה שלך לא תהיה מדוייקת מספיק. תוכל תמיד להקליט אך דרך איזה ציוד? האם מיקרופון שעשוי מרכיבים אלקטרוניים נחותיים, יישקף נאמנה את המוזיקה שלך?
מצד שני, מדוע צריך לתלות את היצירה בציוד ובסביבת עבודה? האם היצירה לא תעמוד בזכות עצמה מבלי שתהיה איכות צליל גבוהה?
ובכן, כל התשובות נכונות…כיום אולפני ההקלטה המתולוגיים עם קונסולות הענק מתחילים להיעלם מהעולם. הם פשוט לא עומדים במבחן המציאות. מצד שני, עצוב להיכנע לבינוניות…
לכן, אולפן ההקלטות העכשווי האידיאלי הוא סוג של תוצר היברידי. לא גדול מידי כדי שהאמן לא ילך לאיבוד בכל זה, אך לא קטן בשאיפותיו לייצר סיגנל בריא ואיכותי. פניו של האולפן השתנו לא רק בציוד והמבנה אלא גם במרכיב האנושי שבו. פעם הייתה ברוב האולפנים הפרדה מוחלטת של מפיק מוזיקלי וטכנאי. כיום, מי שמאייש את האולפן צריך להיות רב כישורים – עליו להתמצא גם בטכנאות אולפן, גם בנבכי ההפקה והעיבוד ולעיתים אף גם בכתיבה ובלחן. כל זה ועוד צריך להשתלב עם סבלנות, יחסי אנוש ואהבה למוזיקה…
אי לכך ובהתאם לזאת…
אני והאולפן שלי מפנים מבט לכל מה שדורשת תעשיית המוזיקה כיום! בית למוזיקה, הקלטה וקריינות! מוזיקליות ברמה גבוהה עם נסיון רב בעיבוד, הפקה, הלחנה וכתיבה. מאגר קריינים גדול בכל השפות לצרכי פרסום ולעסקים. המקום אינטימי אך מרווח מאוד! האולפן ממוקם בלב תל אביב, רצפות עץ, חדר בקרה מרווח עם אקוסטיקה איכותית ומאוזנת, חדר נגנים מרווח עם סאונד חם, שרשרת הקלטה נקיה מהקצה העליון, מערכת מוניטורינג שקופה עם שלושה זוגות מוניטורים, תוכנות, דגימות מדהימות, יחס אישי ושכל ישר בכל הקשור להפקת המוזיקה שלך, לתקציב שלך ולמטרה שלך.