הקלטת פסנתר היא אחד הדברים הקשים יותר לביצוע היות ופסנתר הוא כלי עם מנעד גדול ובעל אינטרקציה מאוד גדולה עם החדר. נורא קשה "לתפוס" את כל "התמונה" שהפסנתר מייצר עם פיזור גלי הקול שהוא מייצר בתוך החדר.
מבחינתי הקסם בהקלטת פסנתר הוא השילוב המדוייק בין הסאונד המדוייק והנקי של הפטישים לבין הסאונד המרוח של החדר ושל איזורים אחרים בפסנתר.
בפסנתר עומד, הסאונד הבהיר של הפטישים מגיע בעיקר מגב הפסנתר. הטכניקה המועדפת עליי היא הצבת AB פשוטה – שני קונדנסרים במרחק של כחצי מטר עד מטר אחד מהשני  – כ 30 ס"מ מגב הפסנתר. חוק אצבע בהצבת מקרופונים הוא שהם צריכים להיות קרובים יותר למקור הצליל מאשר אחד לשני ליצירת יחסי מופע תקינים ללא ביטולי פאזות – יש לקחת עובדה זאת בחשבון בהצבת המקרופונים. המרחק בין המקרופונים הוא כמובן גם עניין של טעם. ככול שהמקרופונים רחוקים יותר כך גדל הסטריאו ספקטרום, עד כדי כך שאם הפסנתרן ינגן סולם עולה מהנמוך ביותר לצליל הגבוה ביותר – נוכל לשמוע את הצלילים עוברים מצד לצד בהתאמה למיקום במנעד של הפסנתר.
במקרים של מקרופונים מרוחקים מאוד, יש סיכוי שיווצר "חור"  – כאילו חסר משהו באמצע – דבר זה ניתן לפתור ע"י הצבת מקרופון בודד באמצע ולמזג אותו עם הסטריאו.

על מנת להעשיר את הסאונד ולהוסיף חדר, ניתן הציב שני קונדנסרים במרחק – אני אוהב פשוט למצוא את הנקודה בחדר שבה הפסנתר מצלצל יפה ו"קוהרנטי" ולהציב שם שני מקרופונים בתצורה של XY או AB קרוב.
עוד גישה להצבת מקרופונים בחדר היא למצוא שתי נקודות שנשמעות טוב ולהציב בכל אחת מהן מקרופון – בשיטה זו יש סיכוי שנתקל ביותר בעיות פאזה אבל תמיד שווה לנסות
כמו כן, תמיד אפשר להוסיףשני מקורופון או שניים מעל פתח תיבת התהודה שנפתח ברוב הפסנתרים העומדים.

היי, אני רוצה לחלוק איתכם קצת מהנסיון שלי בנוגע ל MULTIBAND COMPRESSION.
קומפרסיה היא מנגנון שמשתמשים בו באופן נרחב מאוד (לעיתים אף נרחב מידי). הסאונד "הקריספי" של הקומפרסיה על זמרות הפופ שאנחנו אוהבים לשמוע או על הבייסדראם שחותך כמו סכין מנתחים דרך כל התדרים של המיקס הפך לסוג של התמכרות קשה אצל טכנאים ומפיקים רבים עד כדי כך שהקומפרסור הפך בעשורים האחרונים לחלק אינטגרלי מהסאונד והפרפורמנס של הזמרים והנגנים.
בכל אופן, בפוסט הזה אני מעדיף לעסוק בתחום פחות "נוצץ" של הקומפרסיה אך בהחלט חשוב לא פחות. קומפרסיה לפי תדרים תפתור לנו בעיות מיקס שלא יקבלו מענה ע"י האיקולייזר הפרמטרי המסורתי.
בד"כ, כשאנחנו שומעים "לכלוך" באיזור מסוים של תפקיד המנוגן במיקס, הנטיה היא לבחור אקוולייזר פרמטרי (רצוי שקוף ככל הניתן), ולחתוך את האיזור המלוכלך ב כ 2dB. בד"כ הפתרון הזה עובד מצויין, אך ישנם מקרים שבהם ה "לכלוך" אינו עקבי לאורך המיקס. תופעה זו מתרחשת בעיקר בכלים וירטואליים המונעים ע"י LFO למיניהם כמו למשל במדמי גיטרות בס – או בסינטים הימייצרים פד נמוך (BASS SYNTHS).
התופעה נשמעת כאילו ה"נמוכים" במיקס אינם עקביים – כאילו הם "רוכבים" על איזשהו גל. האמת היא שבמקרים הללו
הם באמת רוכבים על צורת גל סינוס / מסור או מרובע (הלוי איך האוסילטור מעוצב).
מולטיבנד קומפרסור מאוד יעזור לנו במקרה כזה – נוכל לקמפרס את (לשלוט) בבעיה בדיוק באיזור הנדרש מבלי לפגוע בדינמיות של התדרים האחרים. קומפרסור כזה מאפשר לי לבחור רצועות תדרים שונות – רצועת גבוהים, רצועת אמצע, ורצועת נמוכים. מולטיבנד קומפרסור יאפשר לי להגדיר את טווח התדרים הרצוי בכל רצועה ע"י גרירת גבולות הגזרה של התדרים הגבוהים ו/או הנמוכים של הרצועה. לכל רצועה שליטה נפרדת על ATACK, RELEASE, RATIO, THRESHOLD, HI GAIN/LOW GAIN.

במקרה של השתוללות נמוכים ב SYNTH BASS למשל, אני יכול להגדיר את רצועת הנמוכים החל מ20HZ ועד ל 250HZ – רצועה רחבה מאוד – במידה והבעיה כמובן מגיעה גם לאיזור של 250HZ. אני אגדיר THRESHOLD נמוך כדי להשפיע על הסיגנל באיזור הזה באופן גורף, אטק מהיר ושחרור איטי כדי ליצור תנועה מינימלית בתפקיד הבס. יש קומפרסורים בהם ניתן להגדיר "תקרה" או גבול נמוך המהווים גבול אותו הקומפרסור לא יכול לעבור – מונע מהקומפרסור לחתוך יותר מידי – מגביר את הטווח הדינמי של הקומפרסור.
מולטיבנד קופרסור משמש גם כאפליקציה נפוצה מאוד בהליך המאסטרינג, כאשר רוצים רוצים "להדק" את הנמוכים במיקס. פעמים רבות, היחס בין הבייסדראם וגיטרת הבס נכונים במיקס אך חסר להם ה"דבק" הזה שגורם לשיר להניע את המאזין. במקרה כזה קומפרסיה של רצועת התדרים הנמוכים יכולה להיות הפתרון האידיאלי בקונפיגורציה של אטאק איטי, שחרור מהיר עד בינוני וטרשהולד במידה הרצויה (לפי האוזן והטעם)     :)

מהו הקומפרסור?

הקומפרסור הוא מכשיר אנאלוגי או פלאגאין (PLUGIN) ממוחשב שעוזר לנו בשליטה על הסאונד והדינמיקה של הסיגנל
- מקור הצליל. קומפרסורים באים ליידי ביטוי בהקלטות שירה, תופים, בס, גיטרות, גרופים במיקס ועוד.

הפרמטרים של הקומפרסור:

THRESHOLD- היא הסף שממנו והלאה יתחיל הקומפרסור לעבוד. למשל, כשזמרת תבצע בלדה שבה אנו לא מעוניינים בקימפרוס – אלא רק בחלקים בהם יש דינמיקה גבוהה – אני אקבע THRESHOLD גבוה – כלומר – רק סיגנל חזק ישפיע על הקומפרסור ויגרום לו לעבוד.

ATACK – כפתור ה ATACK מווסת את הזמן שלוקח לקומפרסור "להתקיף" את הצליל. למשל אם ברצוננו לקמפרס סנייר. ננסה לעשות זאת בATACK גבוה של 5ms על מנת שהקומפרסור ינחית את הסיגנל לאחר הATACK של הסיגנל עצמו (בשלב ה DECAY שלו) – ע"י כך אנו בעצם מעצבים מחדש את מעטפת הצליל של הסנייר ומעניקים לו יותר "פאנצ'יות".

RELEASE – כפתור זה אחראי לווסת את זמן השיחרור של הקומפרסור. זמן השיחרור הוא הזמן בו לוקח ל"מחט" של הקומפרסור לחזור ל0dB לאחר שהקומפרסור ביצע את הנחתת הסיגנל. נחזור לסנייר…אם ברצוננו לתת תחושת משך ארוכה יותר לסנייר – נווסת את כפתור הRELEASE לזמן ממושך יותר של שניה או יותר.

RATIO – יחס הקימפרוס הוא היחס בדציבלים שבין הסיגנל הנכנס לקומפרסור לסיגנל היוצא ממנו. יחס של 2:1 אומר שעל כל 2dB שנכנסים לקומפרסור, יצא דציבל אחד בלבד מה OUTPUT של הקומפרסור.

KNEE – ה"ברך" של הקומפרסור משפיעה על אופי הקימפרוס. HARD KNEE יקמפרס אגרסיבי יותר ו"חד" יותר מרגע מעבר סף ה THRESHOLD.
SOFT KNEE – יקמפרס באופן חלק ומתון יותר.

SONALKSIS - קומפרסור בצורת PLUGIN

UREI 1176 - אחד הקומפרסורים האנאלוגיים ה"קלאסיים"

גיטרה היא אחד הכלים הורסטיליים ביותר. כמות הוריאציות והגישות לכלי הזה רבות. גיטרה אקוסטית שונה מגיטרה קלאסית. גיטרה חשמלית היא כמובן עולם אחר לחלוטין המתפצל לנישות רבות כתוצאה ממגוון הגיטרות השונות והמגברים השונים.

בפוסט הזה נדבר על גיטרה אקוסטית. לגיטרה אקוסטית, בניגוד לקלאסית יש צליל מתכתי יותר היות ומיתריה עשויים מתכת – דבר המשפיע על הגישה שלנו כטכנאים. ראשית כול רצוי להקליט גיטרה אקוסטית בחדר שיש בו סאונד אוורירי – כלומר לא יבש עד כדי מוות! החזרי עץ עושים טוב לסאונד של הגיטרה האקוסטית היות והעץ מרכך את המתכתיות של המיתרים. מבחינת מיקום, יש לחשוב מראש מה רוצים לשמוע במיקס. אם רוצים סאונד יבש במיקס "פופי" , ניתן למקם את הגיטרה בנקודה "יבשה יותר" בחדר (על יד משטחים סופגים וכיו"ב).

מיקרופונים – כמו תמיד זה עניין של טעם. אני אישית אוהב מאוד "ריבונים" (Ribbon) על אקוסטיות. בגלל האטאק היחסית איטי של מיקרופונים מסוג ריבון, יש בו מן הסתירה למתכתיות שלעיתים "כואבת" בתדרי האמצע של הגיטרה האקוסטית. ריבונים שאני אישית מאוד אוהב הם ה Beyer Dynamics M160 והריבונים של Royer
שכולם יעשו עבודה טובה. לגבי קונדנסרים, אני בדרך כלל לוקח אותם כעדיפות שניה, אבל במידה וכן, אני אלך על צבע כהה יותר כגון ה AKG 414 או ה AUDIO TECHNICA 4050 או 4033.

הקלטת גיטרה אקוסטית

BEYER DYNAMIC M160

קומפרסיה – בד"כ אני אישית נמנע מלקמפרס גיטרות אקוסטיות למעט מיקרים שבהם יש שתי אקוסטיות מוכפלות הנשלחות לגרופ ומקומפרסות באופן סטריאופוני על הגרופ. קומפרסור מעולה למטרה זו הוא הQUAD COMPRESSOR של קונסולות ה SSL, הנמצא גם בגרסאות פלאגאין.

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

ערוץ השירה הוא האלמנט המרכזי ברוב השירים ששומעים בתחום הרוק והפופ. אופיו הווקאלי של זמר והתנהגותו בשיר קובעת לעיתים קרובות גורלות של שירים. על כן, עלינו להקפיד על הקלטת שירה איכותית.

מה צריך זמר בזמן ההקלטה?
ובכן, שירה מעבר להיותה דבר פיזי היא גם דבר שכרוכים בו המון אלמנטים פסיכולוגיים ועל  כן זמר/ת צריכים להרגיש הכי נוח שניתן בזמן ההקלטה.

מה יגרום לזמר להרגיש נוח?
קודם כול, התעניינות בסיסית בהרגשתו של הזמר, כבר תגרום לאווירה נינוחה יותר.
מעבר לכך, לוודא שהוא לא צמא, שהמזגן לא "מקפיא" מידי, והכי חשוב "מיקס אוזניות"

מהו מיקס אוזניות?
מיקס אוזניות הוא המיקס שהזמר שומע באוזניות שבחדר ההקלטה. חשוב לוודא עם הזמר שלכם שנוח לא באזניים. קודם כל, יש לוודא שעוצמת השמע באזניות לא חזקה מידי.
עוצמת שמע חזקה באזניות עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לאזניים. מעבר לכך, היות ואנו שומעים עצמנו בשמיעה פנימית (לא מבחוץ), לא תמיד אנו בעמדת שיפוט נכונה לגבי האופן בו אנו נשמעים. לכן, יש לוודא את העדפותיו האישיות של הזמר. לעיתים ניתקל בזמרים הדורשים לשמוע את עצמם גבוה באופן חריג.. יש כאלו שדווקא ירצו "להיטמע" יותר בין הכלים . חשוב שנדע מול מי אנו עומדים על מנת לתת את התחושה הנוחה ביותר.
מיקרופון

בחירת מיקרופון נכון לזמר, תשפר משמעותית את הביצועים. מיקרופון שלא מחמיא לזמר,
יגרום לזמר תיסכול. ניתן להשוות את זה לאופן שבו נגיב אם נסתכל על מראה שגורמת לנו להיאות רחבים יותר. כמו כן, בחירת מיקרופון נכון לזמר הינה צעד ראשון למיקס טוב יותר.

NEUMAN U47 - מיקרופון קלאסי להקלטת שירה

ריוורב

אחד הדברים שעושים הכי טוב לזמרים וגורמים להם להישמע "בתוך המיקס" הוא הריוורב (הקרוי לעיתים קרובות באופן מוטעה "אקו".) הריוורב הוא אפקט אליו שולחים את הסיגנל היבש על מנת לדמות סביבות וחללים שונים. חשוב לדעת איזה ריוורב, לבחור לשירה,
היות ומדובר באפקט שעלול להוסיף המון "לכלוך" לסאונד" בעת בחירה לא נכונה.
אופי הריוורבים שאני הכי אוהב על שירות הם: PLATE ו ROOM. כמובן שאפשר לדבר עוד רבות על הריורב אבל על זאת נרחיב בהמשך בפוסט נפרד.

Lexicon 480 - שלט של הריוורב האגדי LEXICON 480

קומפרסור

קומפרסור הוא מכשיר בעל אפקט שלהדיוטות חסרי ניסיון קשה לזהות. האפקט של הקומפרסור משפיע על הטווח הדינמי של הזמר (או של כל מה שעובר דרכו). הקומפרסור, כשמו כן הוא, דוחס את הסיגנל לטווח דינמי מצומצם. הדבר עוזר לזמר להרגיש "בטוח יותר בשירה שלו" היות והקומפרסור מנטרל (חלקית) קפיצות LEVEL פתאומיות.

Urei 1176 Compressor

זה הכול להפעם….נרחיב עוד בפעם הבאה

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

לאחר שמיקמנו את מערכת התופים בחדר צריך לחשוב על המיקרופונים בהם נשתמש לחלקים השונים של מערכת התופים. בפוסטים שבהם דיברתי על הקלטת בייס דראם הזכרתי את
ה AKG D112 ואת ה SHURE BETA 52. לגבי הסנייר הזכרתי את ה SHURE SM57 המפורסם יחד עם ה AKG 414 ועוד כמה דגמים מעניינים.

בכול אופן, מערכת תופים לא מורכבת רק מבייס דראם וסנייר. על הטמטמים אני מאוד ממליץ
על ה MD 421 – המיקרופון האגדי של SENHEISER. זהו מיקרופון דינמי עם סאונד חם
ו PROXIMITY EFFECT יפהפה! מעניק צבע עגול ויפה לכל איזור ה LOW END של הטמטמים – 80-200HZ. גם SM 57 ו BETA 56 של SHURE יעשו עבודה טובה.

SENHEISER MD 421

לגבי היהאט,  ה AKG C451 ו הSENHEISER MD441 – הם בחירה מצויינת לדעתי.

לגבי אובר הדים נדבר בפעם הבאה היות וזה עניין קצת יותר מורכב

SENHEISER MD 441

בהצלחה!

אולפן הקלטות רוני אמיר

אחרי שדיברנו באופן כללי על הנושא של הקלטות תופים, הגיע זמן קצת להתמקד.
היום אני רוצה להתמקד קצת במיקום מערכת התופים.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים, התופים ובתוכם הסנייר והבייס דראם בפרט, מהווים
סממן סיגנוני מובהק. סאונד תופים הוא דבר המשתנה מאוד בין שיר לשיר ובמיוחד
בין ז'אנרים שונים. למיקום התופים בחדר יש חלק לא קטן במשוואה הזו. כמו כן, בחירת
חדר ההקלטה מהווה אפילו חלק גדול יותר במשוואה.
חשוב לעצמך, מהו האופי של השיר? איך נשמעים תופים בשירים דומים לשיר שאני
מנסה ליצור? האם אלו תופים גדולים ורחוקים? תופים פאנצ'ים וקרובים?
ברגע שתגיע למסקנה הנכונה, עשית כבר חלק משמעותי בעבודה!

בחירת אולפני הקלטות

ברגע שהחלטת מהו אופיו של סאונד התופים שאתה מחפש, עליך למצוא אולפן הקלטות שעונה על הדרישה שלך.
כשאתה הולך לראות מקום כזה. היכנס לחדר והתחל לדבר, לשיר, למחוא כף או כל צליל אחר ובחן – האם
הסאונד רטוב? האם הוא יבש? בחן את מימדי החדר. האם זהו חדר גדול המספק סאונד תופים עם "המון חדר"
או שזה חדר קטן יותר? באילו חומרים אקוסטיים מטופל החדר? האם הכול עשוי מחומרי ספיגה (ספוגים ושטיחים)
או מחומרים מחזירים (עץ, גבס, בטון)? האם הסאונד שאתה שומע נעים לך? האם הצבע של הסאונד חם בעיניך?
קר?

בחירת מיקום בתוך החדר

בחרת לך אולפן הקלטות ועכשיו צריך להתחיל לעבוד…איך ממקמים את מערכת התופים בתוך החדר?
קח את עוזר הטכנאי שלך או את המתופף ובקש ממנו לקחת את תוף הדוד (FLOOR TOM) תוך כדי שהוא
מסתובב בחדר ומכה עליו. ברגע שאתה שומע נקודה שבה התוף "מצלצל" בהתאם לסאונד שאתה מחפש, אמור
לו לעצור. סמן את הנקודה שבה הוא עומד עם סרט דביק (גאפר, סרט בידוד). אמור לו להמשיך לנוע עד שיגיע
לנקודה מעניינת נוספת. סמן גם אותה. בסוף, כשיש לך 4-5 נקודות כאלו, דלגו מנקודה לנקודה והשוו את הסאונד.
בחרו את הנקודה שנשמעת הכי טוב בעיניכם וסיימתם למקם את התופים…:)
בפעם הבאה נדבר קצת על מיקומי מיקרופונים.

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר