אולפן הקלטות – המאה ה21

בעשור האחרון של המאה ה20 חלה תפנית משמעותית בעולם כולו ובעולם המוזיקה בפרט. מהות התפנית הזו נעוצה במהפכת המחשוב. המחשב בפורמט של מחשב ביתי נכנס בשנות ה80 של המאה הקודמת, אך ביצועיו לא היו מרשימים כשם שהם היום. לצורך ההשוואה, הקומדור 64 הפופולרי של חברת אפל, היה להיט בזמנו עם 64K זכרון בלבד! כיום המחשב הזול ביותר מגיע עם דיסקים קשיחים של מאות ג'יגה וזכרון RAM של 2G. תופעה זו של עוצמת המחשוב המכפילה עצמה בקצב מסחרר, הציבה את המחשב בפרט ואת העולם הדיגיטלי בכלל במרכז העשייה האנושית לתחומיה.

תעשיית המוזיקה הושפעה רבות מנושא המחשוב. למעשה כיום, המחשב הוא לב ליבו של אולפן ההקלטות. השימוש בטייפ הסלילים (2 אינץ') הוחלף כמעט לגמרי ונשאר נחלתם של אודיופיליים ומוזיקאים נוסטלגיים. פעולות עריכה שונות שגרמו לטכנאים בכירים לפיק ברכיים מחשש שיימחקו טייקים שלמים, הפכו בנאליות כל כך עד כדי כך שכל נער מתבגר ממוצע עם מחשב וקיובייס יכול לבצע אותן מהר יותר, מדויק יותר וללא חשש (UNDO…)
מעבר לאפשרויות העריכה הבלתי מוגבלות, הביא המחשוב ליצירת ציוד אולפני וירטואלי (פלאגינים). כלי עבודה כגון קומפרסור, איקיו וכד', היו קיימים אך ורק בפורמט אנאלוגי עד לא מזמן, אך כיום ניתן למצוא להם תחליפים בצורת תוכנה (אף על פי שיש רבים הסבורים כי אין בתוכונות אלו את האיכויות של העולם האנאלוגי).

האינטנסיביות בה מתפתח המחשב בצירוף ההתפתחות המואצת של האינטרנט ,תוכנות שיתופי הקבצים ואתרי ההורדה, יוצרות שתי תופעות חדשות בעולם המוזיקה:

1. ירידה במכירת התקליטים ובעקבותיה נפילת חברות התקליטים

2. הופעת האולפן הביתי

אם בעבר, נזקק המוזיקאי לאולפני ענק ולחברת תקליטים שתתמוך בו, הרי שהיום הוא זקוק בעיקר למחשב ולמוטיבציה לפרסם ולצרוך את המוזיקה שלו באינטרנט.

אז יש בכלל מקום היום לאולפני הקלטה?

ובכן, בהחלט! אך בפורמט קצת שונה. האולפן הביתי מאפשר סביבת יצירה נוחה וזמינה אך הוא לוקה מאוד בחסר! תוכל תמיד ליצור בו, אך סביבת ההאזנה שלך לא תהיה מדוייקת מספיק. תוכל תמיד להקליט אך דרך איזה ציוד? האם מיקרופון שעשוי מרכיבים אלקטרוניים נחותיים, יישקף נאמנה את המוזיקה שלך?
מצד שני, מדוע צריך לתלות את היצירה בציוד ובסביבת עבודה? האם היצירה לא תעמוד בזכות עצמה מבלי שתהיה איכות צליל גבוהה?

ובכן, כל התשובות נכונות…כיום אולפני ההקלטה המתולוגיים עם קונסולות הענק מתחילים להיעלם מהעולם. הם פשוט לא עומדים במבחן המציאות. מצד שני, עצוב להיכנע לבינוניות…
לכן, אולפן ההקלטות העכשווי האידיאלי הוא סוג של תוצר היברידי. לא גדול מידי כדי שהאמן לא ילך לאיבוד בכל זה, אך לא קטן בשאיפותיו לייצר סיגנל בריא ואיכותי. פניו של האולפן השתנו לא רק בציוד והמבנה אלא גם במרכיב האנושי שבו. פעם הייתה ברוב האולפנים הפרדה מוחלטת של מפיק מוזיקלי וטכנאי. כיום, מי שמאייש את האולפן צריך להיות רב כישורים – עליו להתמצא גם בטכנאות אולפן, גם בנבכי ההפקה והעיבוד ולעיתים אף גם בכתיבה ובלחן. כל זה ועוד צריך להשתלב עם סבלנות, יחסי אנוש ואהבה למוזיקה…

אי לכך ובהתאם לזאת…

אני והאולפן שלי מפנים מבט לכל מה שדורשת תעשיית המוזיקה כיום! בית למוזיקה, הקלטה וקריינות! מוזיקליות ברמה גבוהה עם נסיון רב בעיבוד, הפקה, הלחנה וכתיבה. מאגר קריינים גדול בכל השפות לצרכי פרסום ולעסקים. המקום אינטימי אך מרווח מאוד! האולפן ממוקם בלב תל אביב, רצפות עץ, חדר בקרה מרווח עם אקוסטיקה איכותית ומאוזנת, חדר נגנים מרווח עם סאונד חם, שרשרת הקלטה נקיה מהקצה העליון, מערכת מוניטורינג שקופה עם שלושה זוגות מוניטורים, תוכנות, דגימות מדהימות, יחס אישי ושכל ישר בכל הקשור להפקת המוזיקה שלך, לתקציב שלך ולמטרה שלך.

אם תרצה אני כאן…

רוני אמיר
בית למוזיקה, הקלטה וקריינות.

GATE

מהו ה – GATE?

פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

ל GATE מספר פרמטרים

RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.

ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.

THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.

RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.

SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.

HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD.  נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.

דוגמאות לשימושים ב GATE

כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.

הקלטות גיטרה

גיטרה היא אחד הכלים הורסטיליים ביותר. כמות הוריאציות והגישות לכלי הזה רבות. גיטרה אקוסטית שונה מגיטרה קלאסית. גיטרה חשמלית היא כמובן עולם אחר לחלוטין המתפצל לנישות רבות כתוצאה ממגוון הגיטרות השונות והמגברים השונים.

בפוסט הזה נדבר על גיטרה אקוסטית. לגיטרה אקוסטית, בניגוד לקלאסית יש צליל מתכתי יותר היות ומיתריה עשויים מתכת – דבר המשפיע על הגישה שלנו כטכנאים. ראשית כול רצוי להקליט גיטרה אקוסטית בחדר שיש בו סאונד אוורירי – כלומר לא יבש עד כדי מוות! החזרי עץ עושים טוב לסאונד של הגיטרה האקוסטית היות והעץ מרכך את המתכתיות של המיתרים. מבחינת מיקום, יש לחשוב מראש מה רוצים לשמוע במיקס. אם רוצים סאונד יבש במיקס "פופי" , ניתן למקם את הגיטרה בנקודה "יבשה יותר" בחדר (על יד משטחים סופגים וכיו"ב).

מיקרופונים – כמו תמיד זה עניין של טעם. אני אישית אוהב מאוד "ריבונים" (Ribbon) על אקוסטיות. בגלל האטאק היחסית איטי של מיקרופונים מסוג ריבון, יש בו מן הסתירה למתכתיות שלעיתים "כואבת" בתדרי האמצע של הגיטרה האקוסטית. ריבונים שאני אישית מאוד אוהב הם ה Beyer Dynamics M160 והריבונים של Royer
שכולם יעשו עבודה טובה. לגבי קונדנסרים, אני בדרך כלל לוקח אותם כעדיפות שניה, אבל במידה וכן, אני אלך על צבע כהה יותר כגון ה AKG 414 או ה AUDIO TECHNICA 4050 או 4033.

קומפרסיה – בד"כ אני אישית נמנע מלקמפרס גיטרות אקוסטיות למעט מיקרים שבהם יש שתי אקוסטיות מוכפלות הנשלחות לגרופ ומקומפרסות באופן סטריאופוני על הגרופ. קומפרסור מעולה למטרה זו הוא הQUAD COMPRESSOR של קונסולות ה SSL, הנמצא גם בגרסאות פלאגאין.

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר