רבים מתייחסים למיקס כהגבהה והנמכה של ערוצים שונים אחד ביחס לשני. העניין הוא שיש דברים קטנים שיכולים להוסיף או לגרוע במידה רבה. סיכום המיקס הוא עניין חשוב היות וזה השלב הסופי שבו האינפורמציה הסופית מתועדת.
כיום בעידן הדיגיטלי, הערוצים מסוכמים ע"י אלגוריתם בערוץ ה "STERO OUT", לעומת זאת בעולם האנאלוגי – בקונסולה למשל, הסאונד הוא סיכום הסיגנל החשמלי ע"י פרה-אמפ מסכם בערוץ "המסטר". היתרון בעולם האנאלוגי הוא שהסיכום לא נעשה ע"י חישוב מתמטי אלא ע"י סיכום הסיגנלים החשמליים – כלומר מה שאתה שומע תוך כדי המיקס הוא מה שאתה מקבל היות והמיקס עובר "פיזית" דרך ה MASTER BUS, בעוד שבעולם הדיגיטלי המחשב מבצע חישובים מתמטיים בכל רגע נתון – אלא שכאן המשתמש "סומך" על המחשב שיעשה חישוב מדוייק ומהיימן או במילים אחרות – שהאלגוריתם המסכם של קיובייס או פרוטולס בנוי ללא טעויות. מעבר לכך, סיכום בתוך התוכנה מכריח את המשתמש להעביר את כל המיקס דרך יציאה אחת – דבר המגביל מאוד את ה HEAD ROOM של המיקס.
מצד שני, כשאין לך קונסולה שעולה מאה וחמישים אלף דולר (המצב הנתון ב 90% מהמקרים), כדאי לחשוב פעמיים אם תרצה להעביר את המיקס שלך דרך רכיבים זולים עם אחוזי עיוות גבוהים שרק יקלקלו ויוסיפו דיסטורשן (לא יפה במיוחד) למיקס.
אחד הפתרונות הוא סיכום אנאלוגי למיקס. איך זה מתבצע? פשוט מעבירים את היציאות האנאלוגיות של כרטיס הקול דרך קופסת ניתוב פאסיבית בעלת 16/32/48 כניסות ושתי יציאות. דרך שתי היציאות המסוכמות ניתן לעבור דרך פרה-אמפ איכותי שיצבע את המיקס וייתן לו את ה "דבק" האנאלוגי. את היציאות של הפראמפ מחזירים להקלטה לתוך מחשב.

שיטה זו, של סיכום אנאלוגי היא מצויינת היות והיא יכולה להעניק סאונד אנאלוגי יקר לערוצים שהוקלטו בפרוטולס.
לעומת זאת, החסרון בשיטה זאת הוא שמאבדים "דורות". החומר המקורי עבר דגימה ע"י הממירים של כרטיס הקול בעת שהוקלט, בפעם השניה דגימה מחודשת ע"י המרת הסינגנל לאנאלוג ביציאה מכרטיס הקול אל קופסת הניתוב ובפעם השלישית בהקלטה המחודשת של סיכום המיקס בהמרה נוספת למדיום הדיגיטלי.
מהו ה – GATE?
פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

DRAWMER DS-201
ל GATE מספר פרמטרים
RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.
ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.
THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.
RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.
SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.
HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD. נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.
דוגמאות לשימושים ב GATE
כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.
כשהתחלתי לדבר על הקלטת שירה בפעם שעברה הדגשתי את נושא "מיקס האוזניות". הפעם הייתי רוצה להרחיב מעט.
רוב האנשים לא יודעים איך הם נשמעים באמת היות ורוב הזמן אנו שומעים עצמנו דרך "שמיעה פנימית". זאת אומרת שכשמישהו אחר מדבר או שר, מיתרי הקול שלו מוגברים דרך תיבת התהודה של חלל הפה והגרון, מולקולות של אוויר "רוטטות" עקב תזוזת מיתרי הקול עד שהצליל מגיע לאוזנינו. לעומת זאת כשאנו שרים או מדברים – רוב התוכן מגיע אלינו דרך האוזן הפנימית בעקבות רטט של חלל הפה, מערות האף, עצמות הלחיים וכיו"ב. המסקנה – כשזמר מגיע לאולפן הוא עובר חווית שמיעה שונה ממה שהוא רגיל אליה ביום יום. לכן, תפקיד הטכנאי הוא לגרום לזמר לשמוע את עצמו ולהרגיש הכי נוח שניתן.
חשוב לזכור, הנוחות והתחושה של המבצע הן אלו שבסופו של דבר יתרמו להפקת התוצאות - יותר ממה שייתן מקרופון זה או אחר.

על מה יש להקפיד בעת ביצוע מיקס אוזניות:
1. אוזניות – על הטכנאי לחבוש דגם זהה לדגם שחובש המבצע. זאת על מנת לקבל את אותו הספקטרום מבחינת תדרים, תחושת ריוורב וכו'.
2. מגבר אוזניות – לעבור דרך אותו מגבר אוזניות פחות או יותר מאותן סיבות של הסעיף הקודם.
3. שליחה לריוורב – לרוב הזמרים הריוורב הוא אקוטי מאוד. נורא לא נעים לשיר עם סאונד יבש לחלוטין.
4. קימפרוס – קימפרוס עדין – Slow Attack , fast release, low ratio.
5. סדר ונגישות – מאוד חשוב להיות מסוגל לשנות מיקס אוזניות תוך כדי הקלטה ולכן מומלץ להוציא את הערוצים מהמחשב בגרופים נפרדים לתוך מיקסר/קונסולה. כך ניתן למשל לשים את הריתם סקשן על ערוץ 1-2, קלידים וסאונדים על זוג נוסף, ריוורב, בזוג נוסף ושירה בניפרד. כך ניתן לפקח על מה שקורה באוזניות ב real time.
כמובן שרצוי להנמיך את המוניטורים בקונטרול רום על מנת לשמוע את האוזניות
6. תקשורת – על תתנו לעצמכם "לנחש" מה הזמר מרגיש! שאלו אותו "אתה צריך יותר שירה?", "יותר פלייבק?" , "יותר ריוורב?". אם תשאלו תדעו יותר ובאופן טבעי, הזמר שלכם יהנה יותר וירגיש חופשי יותר ועל כן יבצע טוב יותר!
בהצלחה!
אולפן הקלטות רוני אמיר