רבים מתייחסים למיקס כהגבהה והנמכה של ערוצים שונים אחד ביחס לשני. העניין הוא שיש דברים קטנים שיכולים להוסיף או לגרוע במידה רבה. סיכום המיקס הוא עניין חשוב היות וזה השלב הסופי שבו האינפורמציה הסופית מתועדת.
כיום בעידן הדיגיטלי, הערוצים מסוכמים ע"י אלגוריתם בערוץ ה "STERO OUT", לעומת זאת בעולם האנאלוגי – בקונסולה למשל, הסאונד הוא סיכום הסיגנל החשמלי ע"י פרה-אמפ מסכם בערוץ "המסטר". היתרון בעולם האנאלוגי הוא שהסיכום לא נעשה ע"י חישוב מתמטי אלא ע"י סיכום הסיגנלים החשמליים – כלומר מה שאתה שומע תוך כדי המיקס הוא מה שאתה מקבל היות והמיקס עובר "פיזית" דרך ה MASTER BUS, בעוד שבעולם הדיגיטלי המחשב מבצע חישובים מתמטיים בכל רגע נתון – אלא שכאן המשתמש "סומך" על המחשב שיעשה חישוב מדוייק ומהיימן או במילים אחרות – שהאלגוריתם המסכם של קיובייס או פרוטולס בנוי ללא טעויות. מעבר לכך, סיכום בתוך התוכנה  מכריח את המשתמש להעביר את כל המיקס דרך יציאה אחת – דבר המגביל מאוד את ה HEAD ROOM של המיקס.
מצד שני, כשאין לך קונסולה שעולה מאה וחמישים אלף דולר (המצב הנתון ב 90% מהמקרים), כדאי לחשוב פעמיים אם תרצה להעביר את המיקס שלך דרך רכיבים זולים עם אחוזי עיוות גבוהים שרק יקלקלו ויוסיפו דיסטורשן (לא יפה במיוחד) למיקס.
אחד הפתרונות הוא סיכום אנאלוגי למיקס. איך זה מתבצע? פשוט מעבירים את היציאות האנאלוגיות של כרטיס הקול דרך קופסת ניתוב פאסיבית בעלת 16/32/48 כניסות ושתי יציאות. דרך שתי היציאות המסוכמות ניתן לעבור דרך פרה-אמפ איכותי שיצבע את המיקס וייתן לו את ה "דבק" האנאלוגי. את היציאות של הפראמפ מחזירים להקלטה לתוך מחשב.

שיטה זו, של סיכום אנאלוגי היא מצויינת היות והיא יכולה להעניק סאונד אנאלוגי יקר לערוצים שהוקלטו בפרוטולס.
לעומת זאת, החסרון בשיטה זאת הוא שמאבדים "דורות". החומר המקורי עבר דגימה ע"י הממירים של כרטיס הקול בעת שהוקלט, בפעם השניה דגימה מחודשת ע"י המרת הסינגנל לאנאלוג ביציאה מכרטיס הקול אל קופסת הניתוב ובפעם השלישית בהקלטה המחודשת  של סיכום המיקס בהמרה נוספת למדיום הדיגיטלי.

מהו ה – GATE?

פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

DRAWMER DS-201

ל GATE מספר פרמטרים

RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.

ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.

THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.

RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.

SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.

HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD.  נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.

דוגמאות לשימושים ב GATE

כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.

כשהתחלתי לדבר על הקלטת שירה בפעם שעברה הדגשתי את נושא "מיקס האוזניות". הפעם הייתי רוצה להרחיב מעט.
רוב האנשים לא יודעים איך הם נשמעים באמת היות ורוב הזמן אנו שומעים עצמנו דרך "שמיעה פנימית". זאת אומרת שכשמישהו אחר מדבר או שר, מיתרי הקול שלו מוגברים דרך תיבת התהודה של חלל הפה והגרון, מולקולות של אוויר "רוטטות" עקב תזוזת מיתרי הקול עד שהצליל מגיע לאוזנינו. לעומת זאת כשאנו שרים או מדברים – רוב התוכן מגיע אלינו דרך האוזן הפנימית בעקבות רטט של חלל הפה, מערות האף, עצמות הלחיים וכיו"ב. המסקנה – כשזמר מגיע לאולפן הוא עובר חווית שמיעה שונה ממה שהוא רגיל אליה ביום יום. לכן, תפקיד הטכנאי הוא לגרום לזמר לשמוע את עצמו ולהרגיש הכי נוח שניתן.

חשוב לזכור, הנוחות והתחושה של המבצע הן אלו שבסופו של דבר יתרמו להפקת  התוצאות -  יותר ממה שייתן מקרופון זה או אחר.

על מה יש להקפיד בעת ביצוע מיקס אוזניות:

1. אוזניות – על הטכנאי לחבוש דגם זהה לדגם שחובש המבצע. זאת על מנת לקבל את אותו הספקטרום מבחינת תדרים, תחושת ריוורב וכו'.

2. מגבר אוזניות – לעבור דרך אותו מגבר אוזניות פחות או יותר מאותן סיבות של הסעיף הקודם.

3. שליחה לריוורב – לרוב הזמרים הריוורב הוא אקוטי מאוד. נורא לא נעים לשיר עם סאונד יבש לחלוטין.

4. קימפרוס – קימפרוס עדין  – Slow Attack , fast release, low ratio.

5. סדר ונגישות – מאוד חשוב להיות מסוגל לשנות מיקס אוזניות תוך כדי הקלטה ולכן מומלץ להוציא את הערוצים מהמחשב בגרופים נפרדים לתוך מיקסר/קונסולה. כך ניתן למשל לשים את הריתם סקשן על ערוץ 1-2, קלידים וסאונדים על זוג נוסף, ריוורב, בזוג נוסף ושירה בניפרד. כך ניתן לפקח על מה שקורה באוזניות ב real time.
כמובן שרצוי להנמיך את המוניטורים בקונטרול רום על מנת לשמוע את האוזניות

6. תקשורת – על תתנו לעצמכם "לנחש" מה הזמר מרגיש! שאלו אותו "אתה צריך יותר שירה?", "יותר פלייבק?" , "יותר ריוורב?". אם תשאלו תדעו יותר ובאופן טבעי, הזמר שלכם יהנה יותר וירגיש חופשי יותר ועל כן יבצע טוב יותר!

בהצלחה!

אולפן הקלטות רוני אמיר

ערוץ השירה הוא האלמנט המרכזי ברוב השירים ששומעים בתחום הרוק והפופ. אופיו הווקאלי של זמר והתנהגותו בשיר קובעת לעיתים קרובות גורלות של שירים. על כן, עלינו להקפיד על הקלטת שירה איכותית.

מה צריך זמר בזמן ההקלטה?
ובכן, שירה מעבר להיותה דבר פיזי היא גם דבר שכרוכים בו המון אלמנטים פסיכולוגיים ועל  כן זמר/ת צריכים להרגיש הכי נוח שניתן בזמן ההקלטה.

מה יגרום לזמר להרגיש נוח?
קודם כול, התעניינות בסיסית בהרגשתו של הזמר, כבר תגרום לאווירה נינוחה יותר.
מעבר לכך, לוודא שהוא לא צמא, שהמזגן לא "מקפיא" מידי, והכי חשוב "מיקס אוזניות"

מהו מיקס אוזניות?
מיקס אוזניות הוא המיקס שהזמר שומע באוזניות שבחדר ההקלטה. חשוב לוודא עם הזמר שלכם שנוח לא באזניים. קודם כל, יש לוודא שעוצמת השמע באזניות לא חזקה מידי.
עוצמת שמע חזקה באזניות עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לאזניים. מעבר לכך, היות ואנו שומעים עצמנו בשמיעה פנימית (לא מבחוץ), לא תמיד אנו בעמדת שיפוט נכונה לגבי האופן בו אנו נשמעים. לכן, יש לוודא את העדפותיו האישיות של הזמר. לעיתים ניתקל בזמרים הדורשים לשמוע את עצמם גבוה באופן חריג.. יש כאלו שדווקא ירצו "להיטמע" יותר בין הכלים . חשוב שנדע מול מי אנו עומדים על מנת לתת את התחושה הנוחה ביותר.
מיקרופון

בחירת מיקרופון נכון לזמר, תשפר משמעותית את הביצועים. מיקרופון שלא מחמיא לזמר,
יגרום לזמר תיסכול. ניתן להשוות את זה לאופן שבו נגיב אם נסתכל על מראה שגורמת לנו להיאות רחבים יותר. כמו כן, בחירת מיקרופון נכון לזמר הינה צעד ראשון למיקס טוב יותר.

NEUMAN U47 - מיקרופון קלאסי להקלטת שירה

ריוורב

אחד הדברים שעושים הכי טוב לזמרים וגורמים להם להישמע "בתוך המיקס" הוא הריוורב (הקרוי לעיתים קרובות באופן מוטעה "אקו".) הריוורב הוא אפקט אליו שולחים את הסיגנל היבש על מנת לדמות סביבות וחללים שונים. חשוב לדעת איזה ריוורב, לבחור לשירה,
היות ומדובר באפקט שעלול להוסיף המון "לכלוך" לסאונד" בעת בחירה לא נכונה.
אופי הריוורבים שאני הכי אוהב על שירות הם: PLATE ו ROOM. כמובן שאפשר לדבר עוד רבות על הריורב אבל על זאת נרחיב בהמשך בפוסט נפרד.

Lexicon 480 - שלט של הריוורב האגדי LEXICON 480

קומפרסור

קומפרסור הוא מכשיר בעל אפקט שלהדיוטות חסרי ניסיון קשה לזהות. האפקט של הקומפרסור משפיע על הטווח הדינמי של הזמר (או של כל מה שעובר דרכו). הקומפרסור, כשמו כן הוא, דוחס את הסיגנל לטווח דינמי מצומצם. הדבר עוזר לזמר להרגיש "בטוח יותר בשירה שלו" היות והקומפרסור מנטרל (חלקית) קפיצות LEVEL פתאומיות.

Urei 1176 Compressor

זה הכול להפעם….נרחיב עוד בפעם הבאה

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

אחרי שדיברנו באופן כללי על הנושא של הקלטות תופים, הגיע זמן קצת להתמקד.
היום אני רוצה להתמקד קצת במיקום מערכת התופים.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים, התופים ובתוכם הסנייר והבייס דראם בפרט, מהווים
סממן סיגנוני מובהק. סאונד תופים הוא דבר המשתנה מאוד בין שיר לשיר ובמיוחד
בין ז'אנרים שונים. למיקום התופים בחדר יש חלק לא קטן במשוואה הזו. כמו כן, בחירת
חדר ההקלטה מהווה אפילו חלק גדול יותר במשוואה.
חשוב לעצמך, מהו האופי של השיר? איך נשמעים תופים בשירים דומים לשיר שאני
מנסה ליצור? האם אלו תופים גדולים ורחוקים? תופים פאנצ'ים וקרובים?
ברגע שתגיע למסקנה הנכונה, עשית כבר חלק משמעותי בעבודה!

בחירת אולפני הקלטות

ברגע שהחלטת מהו אופיו של סאונד התופים שאתה מחפש, עליך למצוא אולפן הקלטות שעונה על הדרישה שלך.
כשאתה הולך לראות מקום כזה. היכנס לחדר והתחל לדבר, לשיר, למחוא כף או כל צליל אחר ובחן – האם
הסאונד רטוב? האם הוא יבש? בחן את מימדי החדר. האם זהו חדר גדול המספק סאונד תופים עם "המון חדר"
או שזה חדר קטן יותר? באילו חומרים אקוסטיים מטופל החדר? האם הכול עשוי מחומרי ספיגה (ספוגים ושטיחים)
או מחומרים מחזירים (עץ, גבס, בטון)? האם הסאונד שאתה שומע נעים לך? האם הצבע של הסאונד חם בעיניך?
קר?

בחירת מיקום בתוך החדר

בחרת לך אולפן הקלטות ועכשיו צריך להתחיל לעבוד…איך ממקמים את מערכת התופים בתוך החדר?
קח את עוזר הטכנאי שלך או את המתופף ובקש ממנו לקחת את תוף הדוד (FLOOR TOM) תוך כדי שהוא
מסתובב בחדר ומכה עליו. ברגע שאתה שומע נקודה שבה התוף "מצלצל" בהתאם לסאונד שאתה מחפש, אמור
לו לעצור. סמן את הנקודה שבה הוא עומד עם סרט דביק (גאפר, סרט בידוד). אמור לו להמשיך לנוע עד שיגיע
לנקודה מעניינת נוספת. סמן גם אותה. בסוף, כשיש לך 4-5 נקודות כאלו, דלגו מנקודה לנקודה והשוו את הסאונד.
בחרו את הנקודה שנשמעת הכי טוב בעיניכם וסיימתם למקם את התופים…:)
בפעם הבאה נדבר קצת על מיקומי מיקרופונים.

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

רוני אמיר עובד עם הזמר אדם על הנאמבר שלו מתוך המחזמר בעקבות המכבים

אולפן הקלטות רוני אמיר

במשך השבועות האחרונים, התחלתי לכתוב על הקלטת בייס דראם והקלטת סנייר. הייתי רוצה לדבר קצת גם על הקלטת תופים כמכלול. נכון שמערכת תופים מורכבת מכמה חלקים אבל כמו בכל דבר בחיים יש מיקרו ויש מקרו. כלומר, על הטכנאי להסתכל על כל תוף באופן אינדיוודואלי אבל חשוב ולעיתים אף חשוב יותר להסתכל על כל מערכת התופים כמכלול.
היכן זה בא לידי ביטוי? בעיקר בשני אלמנטים – מיקום המערכת וההתייחסות ל "אובר- הדים".

מיקום המערכת?

מיקום מערכת התופים מתבסס על שני דברים: התנהגות הסאונד בחלל החדר וחזון -
כלומר, ה"ויז'ן" של הטכנאי ו/או המפיק המוסיקלי לגבי סאונד התופים המבוקש – סאונד גדול ורטוב? סאונד פאנצ'י קרוב? סגנון מוסיקלי וכו'.

המתופף בוריס רסינסקי לוין בהקלטות באולפן של רוני אמיר

התנהגות הסאונד בחדר

כל חדר משפיע על גלי הקול בצורה שונה. צליל יכול להיבלע במשטחים סופגים או לחזור חזרה ולגרום לתופעות שונות ומגוונות ביטול כגון מופע (פאזה), גלים עומדים וכיו"ב. על הטכנאי להחליט באיזה מקום תישמע מערכת התופים "הכי טוב". כשכמובן המונח "הכי טוב" תלוי בשני המשתנים שציינתי קודם: השפעת תנאי החדר על הצליל והחזון המתבקש מהקלטת התופים. לעיתים ייבחר הטכנאי לשנות את תנאי החדר לטובת ה"חזון" ולעיתים הוא יימקם את התופים במיקום אחר, שבו החדר "יינהג" אחרת בסאונד של המערכת.

בפעם הבאה נרחיב קצת את הנקודות האלה…

בהצלחה!

אולפן הקלטות רוני אמיר