היי, אני רוצה לחלוק איתכם סשן תופים מעניין שהיה לי אתמול עד השעות הקטנות של הלילה…
הקלטתי תופים לתקליט שלי לשיר שעד כה הכיל גרוב של לופ אלקטרוני. ללופ יש תבנית ריתמית (CLAVE)
של בוסה נובה. מטרת התופים החיים היא בעצם לעבות את הסאונד של הלופ ולגרום לו להישמע "שמן" יותר ויותר מתפתח.
גישת ההקלטה שלי נבעה מצורך עיבודי – אין טמטמים בתפקיד תופים ולכן מראש הוצאתי את הטמטמים והדוד מהחדר כדי להימנע מהדהוד מיותר. כמו כן, השימוש במספר מצומצם של מקרופנים מביא להפחתה משמעותית של בעיות מופע (פאזה) וגם לסאונד אוורירי יותר (לטעמי.)
בכל אופן, תפקיד התופים שיצר המתופף היה מעניין היות והוא ניגן עם מברשת במריחות על הסניר ועם מקל ביד השניה כדי "לתחום" אץ ה CLAVE במכות על הרים של הסנייר.
על מנת לקבל סאונד אוורירי שיכיל גם את כל ה "GHOST NOTES" של המברשת על הסנייר החלטתי ללכת על שני קונדנסרים על הסנייר ולא מיקרופונים דינמיים. השתמשתי בשני מקרופנים של AUDIO TECHNICA 4050. אלו קונדנסרים יחסית "כהים" בצבעם – דבר שמעגל יפה את ה"בוטות" של הסנייר.
השתמשתי בטכניקה של הצבת סנייר עליון ומקרופון רשת תחתון עם פאזה הפוכה.
לגבי הקיק, חיפשתי סאונד בייסדראם של בוסה וסמבה – כזה שמעוגל מאוד בתדרים הנמוכים שלו ללא הפאנץ' המאפיין סאונד בייס דראם של רוק ופופ. לכן השתמשתי בשני מקרופים – D112 בהצבה סטנדרטית בחור התוף ולידו הצבתי מיקרופון סאב של ימאהה – ה SKRM100SFV, בצמוד לעור החיצוני של התוף.
הבאלנס בין שניהם נתן סאונד מעוגל וחם.


לגבי אובר הדים – הלכתי בגישה של לקבל קצת חדר עם סאונד קצת מעומעם ווינטאג'י של כל הסט – לכן השתמשתי בסטריאו צר של שני מיקרופונים מסוג RIBON – ה M160 של BEYERDYNAMIC.
התוצאה, הייתה בהחלט לטעמי! האזנה להקלטה
:)
בפעם שעברה שכתבתי על הקלטת סנייר, כתבתי יותר על המיקרופונים בהם משתמשים.
בפוסט הזה אני רוצה יותר להתמקד במיקום המיקרופונים.
כפי שציינתי, המיקרופון הפופולרי להקלטת סנייר הוא ה SM57 של חברת
SHURE. את המיקרופון ממקמים בד"כ ליד החיבור של ה "רים" ועור הסנייר.
בד"כ אין צורך לתת הרבה GAIN בפרה אמפ היות והסנייר הוא מקור צליל המפיק לעיתים עוצמה של 120dB SPL.לעיתים אף צריך להפעיל את כפתור הPAD להנחתה של 20dB.
במידה והסנייר, המתופף והכיוון איכותיים ומתאימים לסיטואציה המוזיקלית – הסאונד אמור
להשמע בריא ויפה. אך יש טכניקות נוספות שמעשירות את חויית הסנייר.
טכניקה נפוצה מאוד היא מיקומו של SM57 נוסף (או מקרופון אחר) מתחת לסנייר כשהוא מכוון לרשת. טכניקה כזו מיועדת לאפשר לטכנאי שליטה על הבלאנס בין הסאונד של עור הסנייר העליון ולבין הסאונד של עור הסנייר התחתון ובעיקר הרשת שנותנת את ה "קריספיות" שכל כך מאפיינת את הסנייר.

דגש חשוב לשימוש בטכניקה זו הוא בדיקת יחסי המופע (הפאזות) בין שני המקרופונים. היות והם נמצאים בהיפוך של 180 מעלות. יש סיכוי סביר שהפאזה בין שני המקרופונים שונה בהבדלי מעלות משמעותיים עד היפוך מוחלט – דבר המוביל לביטול תדרים המתבטא בד"כ בסאונד רזה הרווי בתדרי אמצע נמוך באיזור של 250HZ. לכן, יש להפוך את הפאזות בין שני הפריאמפים המגבירים את המיקרופונים ולהקשיב. אם הסאונד נשמע טוב יותר כשהפאזה הפוכה או להיפך – כששני הפראמפים
עובדים על פאזות זהות. היות והיפוך הפאזה בפרהאמפ הוא היפוך של 180 מעלות, כלומר הפיכה לפאזה שלילית, יהיו מקרים רבים ששימוש בכפתור זה יהיה מיותר עד למזיק היות והמקרופונים עלולים להימצא בהפרשי פאזה של 45 מעלות בלבד ולא ב180. על מנת לפתור בעיה זו ניתן לשתמש בפלאגינים שונים ליישור פאזות באופן מדוייק יותר. אפשרות נוספת שכמובן תמיד מועדפת יותר היא פתרון בזמן ההקלטה. משחק עם מיקומי מקרופונים עד לקבלת תוצאה מקסימלית תמיד עדיפה על שימוש מאוחר בפלאגינים או "פתרונות מיקס" כאלו ואחרים. בפעם הבאה נדבר על טכניקות נוספות.
בהצלחה!
אולפן הקלטות רוני אמיר
לפוסטים נוספים
שלום לכולם,
אחרי שדיברנו זמן מה על הקלטות בייס דראם, הגיע זמן לדבר על אלמנט נוסף ולא פחות חשוב במערכת התופים. תוף הסנייר. הסנייר מהווה סמן סגנוני לא פחות מאשר הבייס דראם. עד כדי כך שפעמים רבות, מתופף יביא איתו להקלטת תופים מבחר סניירים על מנת לענות על צרכים שונים של שירים שונים.
כמובן, לפני שאני ממשיך לבחירת מיקרופונים, חשוב לציין כי הסאונד של הסנייר נובע קודם כול ממשתנים כגון עור הסנייר, החומר ממנו עשוי גוף התוף, הכיוון, סוג הרשת המותקנת על הסנייר ורמת המתיחות שלה – וכמובן הכי חשוב, המתופף. אני חוזר ומזכיר את הדברים האלה שלכאורה נראים לנו מובנים מאליהם אך, רבים האנשים ששוכחים כי ה SOURCE שלנו (מקור הצליל) – ובמקרה זה המתופף והסנייר – הם אלו שיוצרים את הצליל. תפקיד הטכנאי הוא לתעד אותו בצורה הנאמנה ו/או המחמיאה ביותר. כך שאם המשתנים הללו לא נשמעים טוב, שום מקרופון או פראמפ (קדם מגבר) לא ישנה את התמונה.

אז ככה, המקרופון "המסורתי" להקלטת סנייר הוא ה SHURE SM57 המפורסם. מקרופון בעל תדרי אמצע מאוזנים ויפים (הרבה יותר מ ה SM58 דרך אגב שלדעתי נשמע די "כואב" לטעמי ברוב הזמן). הקלטה עם ה SM57 על הסנייר, החלה להיות בשימוש נרחב ע"י הטכנאי האגדי אליוט שיינר, שסחף אחריו טכנאים רבים והפך את זה לסוג של "סטנדרט" בעולם הטכנאות. את המיקרופון ממקמים בד"כ בקרבת המפגש של ה "רים" (טבעת הסנייר) והעור -
גם בגלל ששם יש רזוננס יפה של הסנייר וגם על מנת שלא להפריע למתופף ושלא יכה את המקרופון עם מקל התיפוף שלו.
מקרופונים נוספים שבהם ניתן לקבל צבע מעניין של סנייר הם ה AKG 414 (לסוגיו) – שהוא כיוון שונה מה SM57, קודם כל כי הוא קונדנסר ולא דינמי – והוא גם בעל דיפראגמה גדולה – דבר שיאפשר סוג של "RELEASE" איטי יותר וייתן תחושה של מעט יותר SUSTAIN. מה שכן, צריך לשים לב יותר לענייני זליגה מחלקים אחרים של מערכת התופים, היות והקונדנסר רגיש יותר.
כמו כן, ניתן להשתמש גם בקונדנסרים נוספים כגון ה AKG C451, NEUMAN KM84, NEUMAN KM86
כפי שתראו בתמונה המצורפת. לגבי הצבת מיקרופונים, אני ארחיב יותר בפוסט הבא…

בכיוון השעון: SHURE SM57 ,NEUMAN KM 84
AKG 414 C-ULS, NEUMAN KM86, AKG C451 EB
בהצלחה!
אולפן הקלטות רוני אמיר
.לפוסטים נוספים