יצירת המרחב הנכון לתופים במיקס

שלום לכולם,

בהפקות של העשורים האחרונים שומעים פעמים רבות סאונד תופים מאוד רטוב שהוקלט בחדרים מאוד גדולים.
הסאונד הזה מתקבל כאשר בזמן ההקלטה, מציבים שני מקרופונים או יותר למטרת אמביינס.
בד"כ יהיו אלה מיקרופונים בקוניפיגורציית SPACED PAIR – שני מיקרופונים (עדיף אומני וקונדנסרים…)
עומדים מקביל אחד לשני במרחק מהסט על מנת לקבל את ה"רטיבות" של החדר.

ניתן אף להשתמש ב XY או ORTF ליצירת תמונה יותר ממוקדת במרכז ויותר תואמת לפורמט מונו (במידה והשיר שלכם ישודר לטרנזיסטור מיושן…)

בכל מקרה, החדר הוא המפתח המרכזי בסאונד. צריך למצוא את הנקודה הנכונה בחדר שבה האמביינס של הסט נשמע הכי נכון והכי מלא ושם
להציב את המיקרופון.
הכל טוב ויפה, אך במקרים רבים אין חדר כזה בנמצא. במקרה כזה, יש טריק מאוד פשוט שעוזר לחפות על היובש בחדר קטן.
ניתן להציב שני מקרופונים לאמביינס באותן הטכניקות הנ"ל ובשלב המיקס לשלוח את הסיגנלים שלהם PRE FADER
לריברב המדמה חדר תופים בצורה זו או אחרת (ALTIVERB או LEXICON).
העניין בשליחת פרה פיידר, היא שניתן להוריד את הפיידרים של המקרופונים שהוצבו באמביינס אבל הסיגנל שלהם ישמע עדיין
דרך הריברב בגלל שהם נשלחים לפני הפיידר והורדת הפיידר כלל אינה משפיעה. בצורה כזו, ניתן להשיג סאונד מאוד מדוייק היות
והמערכת בחדר מצלצלת טבעי באוד שהריברב מרטיב אותה במידה אנו מעוניינים – מבלי לקבל סאונד לוואי של אמביינס "שירותים"
המאפיין חדרים קטנים.

זהו…מקווה שעזרתי למישהו

הקלטת תופים בגישה קצת שונה

היי, אני רוצה לחלוק איתכם סשן תופים מעניין שהיה לי אתמול עד השעות הקטנות של הלילה…
הקלטתי תופים לתקליט שלי לשיר שעד כה הכיל גרוב של לופ אלקטרוני.  ללופ יש תבנית ריתמית (CLAVE)
של בוסה נובה. מטרת התופים החיים היא בעצם לעבות את הסאונד של הלופ ולגרום לו להישמע "שמן" יותר ויותר מתפתח.
גישת ההקלטה שלי נבעה מצורך עיבודי – אין טמטמים בתפקיד תופים ולכן מראש הוצאתי את הטמטמים והדוד מהחדר כדי להימנע מהדהוד מיותר. כמו כן, השימוש במספר מצומצם של מקרופנים מביא להפחתה משמעותית של בעיות מופע (פאזה) וגם לסאונד אוורירי יותר (לטעמי.)

בכל אופן, תפקיד התופים שיצר המתופף היה מעניין היות והוא ניגן עם מברשת במריחות על הסניר ועם מקל ביד השניה כדי "לתחום" אץ ה CLAVE במכות על הרים של הסנייר.
על מנת לקבל סאונד אוורירי שיכיל גם את כל ה "GHOST NOTES" של המברשת על הסנייר החלטתי ללכת על שני קונדנסרים על הסנייר ולא מיקרופונים דינמיים. השתמשתי בשני מקרופנים של AUDIO TECHNICA 4050. אלו קונדנסרים יחסית "כהים" בצבעם – דבר שמעגל יפה את ה"בוטות" של הסנייר.
השתמשתי בטכניקה של הצבת סנייר עליון ומקרופון רשת תחתון עם פאזה הפוכה.
לגבי הקיק, חיפשתי סאונד בייסדראם של בוסה וסמבה – כזה שמעוגל מאוד בתדרים הנמוכים שלו ללא הפאנץ' המאפיין סאונד בייס דראם של רוק ופופ. לכן השתמשתי בשני מקרופים – D112 בהצבה סטנדרטית בחור התוף ולידו הצבתי מיקרופון סאב של ימאהה – ה SKRM100SFV, בצמוד לעור החיצוני של התוף.
הבאלנס בין שניהם נתן סאונד מעוגל וחם.

לגבי אובר הדים – הלכתי בגישה של לקבל קצת חדר עם סאונד קצת מעומעם ווינטאג'י של כל הסט – לכן השתמשתי בסטריאו צר של שני מיקרופונים מסוג RIBON – ה M160 של BEYERDYNAMIC.
התוצאה, הייתה בהחלט לטעמי!  האזנה להקלטה

 :)

GATE

מהו ה – GATE?

פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

DRAWMER DS-201

ל GATE מספר פרמטרים

RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.

ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.

THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.

RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.

SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.

HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD.  נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.

דוגמאות לשימושים ב GATE

כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.