יצירת המרחב הנכון לתופים במיקס

שלום לכולם,

בהפקות של העשורים האחרונים שומעים פעמים רבות סאונד תופים מאוד רטוב שהוקלט בחדרים מאוד גדולים.
הסאונד הזה מתקבל כאשר בזמן ההקלטה, מציבים שני מקרופונים או יותר למטרת אמביינס.
בד"כ יהיו אלה מיקרופונים בקוניפיגורציית SPACED PAIR – שני מיקרופונים (עדיף אומני וקונדנסרים…)
עומדים מקביל אחד לשני במרחק מהסט על מנת לקבל את ה"רטיבות" של החדר.

ניתן אף להשתמש ב XY או ORTF ליצירת תמונה יותר ממוקדת במרכז ויותר תואמת לפורמט מונו (במידה והשיר שלכם ישודר לטרנזיסטור מיושן…)

בכל מקרה, החדר הוא המפתח המרכזי בסאונד. צריך למצוא את הנקודה הנכונה בחדר שבה האמביינס של הסט נשמע הכי נכון והכי מלא ושם
להציב את המיקרופון.
הכל טוב ויפה, אך במקרים רבים אין חדר כזה בנמצא. במקרה כזה, יש טריק מאוד פשוט שעוזר לחפות על היובש בחדר קטן.
ניתן להציב שני מקרופונים לאמביינס באותן הטכניקות הנ"ל ובשלב המיקס לשלוח את הסיגנלים שלהם PRE FADER
לריברב המדמה חדר תופים בצורה זו או אחרת (ALTIVERB או LEXICON).
העניין בשליחת פרה פיידר, היא שניתן להוריד את הפיידרים של המקרופונים שהוצבו באמביינס אבל הסיגנל שלהם ישמע עדיין
דרך הריברב בגלל שהם נשלחים לפני הפיידר והורדת הפיידר כלל אינה משפיעה. בצורה כזו, ניתן להשיג סאונד מאוד מדוייק היות
והמערכת בחדר מצלצלת טבעי באוד שהריברב מרטיב אותה במידה אנו מעוניינים – מבלי לקבל סאונד לוואי של אמביינס "שירותים"
המאפיין חדרים קטנים.

זהו…מקווה שעזרתי למישהו

יתרונות וחסרונות בסיכום אנאלוגי

רבים מתייחסים למיקס כהגבהה והנמכה של ערוצים שונים אחד ביחס לשני. העניין הוא שיש דברים קטנים שיכולים להוסיף או לגרוע במידה רבה. סיכום המיקס הוא עניין חשוב היות וזה השלב הסופי שבו האינפורמציה הסופית מתועדת.
כיום בעידן הדיגיטלי, הערוצים מסוכמים ע"י אלגוריתם בערוץ ה "STERO OUT", לעומת זאת בעולם האנאלוגי – בקונסולה למשל, הסאונד הוא סיכום הסיגנל החשמלי ע"י פרה-אמפ מסכם בערוץ "המסטר". היתרון בעולם האנאלוגי הוא שהסיכום לא נעשה ע"י חישוב מתמטי אלא ע"י סיכום הסיגנלים החשמליים – כלומר מה שאתה שומע תוך כדי המיקס הוא מה שאתה מקבל היות והמיקס עובר "פיזית" דרך ה MASTER BUS, בעוד שבעולם הדיגיטלי המחשב מבצע חישובים מתמטיים בכל רגע נתון – אלא שכאן המשתמש "סומך" על המחשב שיעשה חישוב מדוייק ומהיימן או במילים אחרות – שהאלגוריתם המסכם של קיובייס או פרוטולס בנוי ללא טעויות. מעבר לכך, סיכום בתוך התוכנה  מכריח את המשתמש להעביר את כל המיקס דרך יציאה אחת – דבר המגביל מאוד את ה HEAD ROOM של המיקס.
מצד שני, כשאין לך קונסולה שעולה מאה וחמישים אלף דולר (המצב הנתון ב 90% מהמקרים), כדאי לחשוב פעמיים אם תרצה להעביר את המיקס שלך דרך רכיבים זולים עם אחוזי עיוות גבוהים שרק יקלקלו ויוסיפו דיסטורשן (לא יפה במיוחד) למיקס.
אחד הפתרונות הוא סיכום אנאלוגי למיקס. איך זה מתבצע? פשוט מעבירים את היציאות האנאלוגיות של כרטיס הקול דרך קופסת ניתוב פאסיבית בעלת 16/32/48 כניסות ושתי יציאות. דרך שתי היציאות המסוכמות ניתן לעבור דרך פרה-אמפ איכותי שיצבע את המיקס וייתן לו את ה "דבק" האנאלוגי. את היציאות של הפראמפ מחזירים להקלטה לתוך מחשב.

שיטה זו, של סיכום אנאלוגי היא מצויינת היות והיא יכולה להעניק סאונד אנאלוגי יקר לערוצים שהוקלטו בפרוטולס.
לעומת זאת, החסרון בשיטה זאת הוא שמאבדים "דורות". החומר המקורי עבר דגימה ע"י הממירים של כרטיס הקול בעת שהוקלט, בפעם השניה דגימה מחודשת ע"י המרת הסינגנל לאנאלוג ביציאה מכרטיס הקול אל קופסת הניתוב ובפעם השלישית בהקלטה המחודשת  של סיכום המיקס בהמרה נוספת למדיום הדיגיטלי.

תיקוני שירה

היי, היום אני אשמח לחלוק איתכם קצת מהתובנות שלי בנושא קצת שנוי במחלוקת והוא כל השימוש בתוכנות ה"טיונינג" למיניהן כגון AUTO TUNE, MELODYNE וכד'.
הנושא של כיווני השירה נעשה כל כך נפוץ בשנים האחרונות, עם התפתחות האלגוריתמים של התוכנות, עד כי זה פשוט נהפך לשלב בהפקה – ממש כמו מיקס או מאסטרינג.
רבים טוענים כי יש טעם לפגם בכל הקשור לתחום הזה היות והתוכנות הללו דוחקות את מקומו של הזמר המבצע
ה "קלאסי" – כזה ש "תופר" שיר בטייק וחצי לכל היותר. מצד אחד זה נכון אך מצד שני, השאיפה לשלמות ללא דופי בעולם הפופ של היום מתאפיין באפס סובלנות לכל סטייה של כמה סנטים, ממש כמו הפוטושופ הרצחני (ג'ק המרטש) של עולם האופנה. כשזו נהיית דרישה בשוק ההפקה, גם מפיקים וטכנאים המתנגדים לגישה הזו, נאלצים לעיתים קרובות להיכנע ולכוון הכל.
אך בכל זאת, איך ניתן להישאר עם טייק שירה טבעי מבלי לקבל את "אפקט הרובוט" או "אפקט SHER". לשם כך, דרושה עבודה כירורגית. מי שחושב, שניתן לשים פלאג של AUTOTUNE על ערוץ השירה ולשכוח מבעיות הכיוון בשירה, טועה ובגדול. הנה כמה צעדים שיובילו אתכם לטייק "טבעי" ככל האפשר:

1. שימוש מינימלי בתוכנות. 

קודם כל, הגישה הבריאה ביותר היא לנסות ולהימנע ככל הניתן מהתוכנה ולחבר מקטעים מטייקים שונים שבהם
"הקסם" קורה. טייק שירה טוב ומכוון מטבעו תמיד עדיף על כיוון אלגוריתמי.

2. תוכנה  

כדי להוציא תוצאה טובה מכל תוכנה (או מחשב), צריך את האדם שיפעיל אותה כראוי ויוציא ממנה את המקסימום. אם ניקח למשל תוכנה כגון מלודיין וניישר את הזמר על ה "גריד" שהתוכנה מציאה לנו באופן אוטומטי נקבל תוצאה לא טובה היות והקול שלנו לא מורכב רק מ "פונדמנטל" (צליל ייסוד – שורש). למשל כשאנו שרים את הצליל דו מתווספים לדו הזה צלילים עליים (OVERTONES) כגון הצליל "סול" ו "מי" ועוד כמה וכמה צלילים – לכן עבודה עם אוזן היא הדבר הנכון ביותר. יכול להיות שהזמר פתח את הפה בצורה מסויימת שגרמה לאובר טונים להתנהג באופן כזה שגם אם הצליל הייסודי מכוון נכון, שאר האובר טונים נותנים תחושה אחרת – בקיצור על תעבדו עם העיניים אלא עם האזניים.

שימוש ב FORMANT - פורמנט הוא בעצם נקודות השיא בתוך הספקטרום של הצליל (גונר פאנט, 1960). למעשה נקודות שיא אלו לא קשורות ממש לפונדמנטל עצמו. בתרגום חופשי ומעשי, לעיתים הרמת ה FORMANT בתוכנת המלודיין תאפשר תחושה של צליל מכוון גם עם צליל הייסוד לא נמצא על ה"גריד". 

"יישור" צליל – בתוכנות כגון מלודיין או וארי-אודיו, קיים אלגוריתם המיישר את הצליל – פותר הרבה בעיות 
של תמיכה אצל זמרים – בעיות הגורמות לצליל לא יציב. חשוב להשתמש באופן נקודתי ולא מוגזם על מנת שלא לעוות את הפרייזינג עד כדי אפקט "רובוטי" מלאכותי.
 
חיתוך ועריכה  
לפעמים קורה שחלק מפראזה נשמע טוב וחלק אחר מזוייף. לפעמים זה יכול לקרות אפילו בתוך מילה ובמקרה כזה חייבים להפריד את חלקי המילה השונים ע"י חיתוך הגל וכיוונון של כל חלק מהמילה לפי הצורך שלו – אם זה ע"י גרירה לכיוון הגריד, יישור הצליל או  מתיחת הפורמנט. חיתוך ועריכה נדרשים במקומות בהם יש פיץ' גבוה בחלק מהמילה ופיץ' נמוך בחלקה האחר. אם אנסה ליישר את זה, אני בעצם אאלץ את החלק הגבוה להתיישר מטה ובכך לגרום לאפקט המלאכותי הזה שציינתי קודם. רק ע"י חיתוך מבוקר במקומות החיבור שבין העלייה לירידה ניתן להשפיע על כל חלק בנפרד ולשמור על תצורת ה "פרייזינג" הטבעית ביותר.
(ניתן לראות את זה לפי תצורת גובה הצליל המוצגת בתוכנה – הקווים העולים ויורדים בתוך ומחוץ לגלי הקול בתמונה המצורפת של תוכנת המלודיין)