בחירת מיקרופון

פורסם בתאריך:23 ביוני 2014 נושאים: טיפ ההקלטה השבועי

היי אני רוצה לחלוק אתכם קצת מההבנה שלי בבחירת מיקרופונים.
אני חושב שבחירת מיקרופונים היא אחד הדברים החשובים עם לא "ה" בכל הקשור בשרשרת ההקלטה.
רבים מהטכנאים כיום עוסקים, לצערי, יותר מידי בעיצוב הסאונד בתוך "הקופסה". כלומר, חסרה לדעתי
השקעה בכל מה שקורה לפני שהסאונד נכנס למחשב. ישנה מחשבה מוטעית ש "במיקס יהיה בסדר".
נקליט איך שנקליט ובאמצעות EQ ופלאגינים אחרים נסתדר. העניין הוא שלא תמיד צריך EQ. מספיק פשוט לבחור
את המיקרופון הנכון. איך עושים את זה?
כמובן, שישנן בחירות מובהקות שכבר הפכו למסורת (על גבול האוטומט…) כמו למשל 57 על הסנייר. העניין הוא
שבאומנות כמו באומנות, השימוש באותו טריק באופן אוטומטי חוטא לאומנות. זאת משום שאנחנו רוצים לשמוע גיוון ועניין.
חוץ מזה, לעתים נופלת לידנו הזכות להשתמש במיקרופונים שאנחנו לא מכירים. כיף גדול!!!
אבל אנחנו אמורים להיות טכנאים כאלה ש"מבינים" ועוד שנייה הלקוח מגיע לסשן ואיזה פאדיחה להתגלח לו על הגב…
יש פתרון פשוט לעניין, במקום לנסות עכשיו להיכנס לפורומים ולקרוא על המיקרופונים הללו
(מה שאף פעם לא מזיק.. אך כשמגיע לקוח בעוד שעה זה לא כל כך פרקטי)
אפשר לבצע ניסוי פשוט שייקח לך רבע שעה ויילמד אותך כל מה שאתה צריך לדעת וישמש אותך לעתיד. קח כל מיקרופון ודבר לתוכו
את אותו המשפט (אם יש לך הקלטה של אותו המשפט, עדיף,היות ואז אתה בטוח שכל מיקרופון מקבל בדיוק את אותו ה source.
לאחר שהקלטת דרך כל המיקרופונים, ערוך לעצמך רשימה שבה תדרג כל מיקרופון מאחת עד עשר.
הדירוג יתייחס לדרגת הקושי או הרכות של הסאונד. 1 = סאונד רך. 10 = סאונד קשה.
אחר כך, ערוך לעצמך רשימה של כל מה שאתה הולך להקליט בסשן. לדוגמה, אם אתה הולך להקליט
מערכת תופים, דרג לעצמך מאחת עד עשר, את רמת הקושי או הרכות של כל תוף. סנייר =  8 למשל, מצילה = 10
כמובן שאלו נתונים סובייקטיביים, אבל מהי אומנות אם לא סובייקטיביות בהתגלמותה. למה שמישהו
ירצה לעבוד אתך, אם לא תביא את ה "סובייקטיביות" שלך? בכל אופן, לכל התופים ה "קשים" השתמש במיקרופונים הרכים
ולהיפך, לתופים הרכים השתמש במיקרופונים קשים יותר – כך תקבל קצת יותר "פאנץ'" מהם.
המחשבה הזו, שכל מיקרופון מהווה גורם מאזן ל source, היא כמו סוג של איפור או לבוש אשר בא למתן את ה"פגמים" ולהעצים את הדברים "היפים".
את הרעיון הזה קיבלתי מספר מעניין ביותר שאני ממליץ לכל טכנאי לקרוא. הספר נקרא Mixing with your mind.
מומלץ וגם עובד! בהצלחה!


To clock or not to clock?

פורסם בתאריך:15 ביוני 2014 נושאים: טיפ ההקלטה השבועי

קראתי לא מזמן מאמר במגזין sound on sound שעסק בכל ענייני ה clocking בעולם הדיגיטלי.
למרות שדי ציפיתי למסקנות הללו, עדיין הופתעתי משום ששמעתי כמה וכמה אנשי מקצוע שתארו בדיוק את ההפך אבל כנראה שאין להשוות התרשמות לתוצאות מעבדה.
קודם כל נתחיל ממה זה בכלל שעון? לאלו מכם שלא יודעים, אתאר זאת בקצרה (תוך כדי השמטת פרטים רבים…) . בעולם הדיגיטלי, שבו האינפורמציה מוקלטת לתוך מחשב,  מתרחש תהליך של המרה.
מה זאת אומרת? כאשר מיקרופון מכוון לכיוון הסנר, רטט האוויר (אנ' אקוסטית – גלי קול) שהסנר יוצר, מרטיט את הממברנה שעל המיקרופון. המיקרופון (סוג של ממיר בפני עצמו) ממיר את האנרגיה האקוסטית לאנרגיה חשמלית, כלומר גלי הקול שהסנר יוצר מתורגמים לסיגנל חשמלי (מתח חשמלי העובר בכבל המיקרופון). אני כמובן אקצר את כל תהליך שרשרת ההקלטה ואומר שבסופו של דבר האינפורמציה הזו תגיע למחשב. העניין הוא שבמחשב יש דיסק קשיח (הרד דיסק) אשר אמור לאחסן את כל המידע הזה אך למחשב אין "מושג" מה זה חשמל, "הוא" רק מבין שפה בינארית (00011100110 – וכיו"ב). לכן צריך מתווך נוסף שימיר אינפורמציה חשמלית לשפה בינארית. את זה מבצע הממיר. הממיר למעשה "מצלם" ורושם עשרות אלפי פעמים בשנייה את המתח החשמלי שנכנס בכל רגע נתון. כך, הוא מייצר למעשה, תמונה של גל הקול המיוצגת בשפה בינארית. כך גם אנו מסוגלים לראות את תצורת גלי הקול כפי שהם נכנסים למחשב בזמן ההקלטה (בקיובייס, פרוטולס או כל DAW אחר).
ועכשיו לענייננו, ה CLOCK הוא מכניזם אשר מוודא כי כל "דגימה" כזו, המתרחשת בכל פחות מאלפית השנייה, מתבצעת בטווחי זמנים קבועים. אם הדבר לא יקרה בטווחים מדויקים, גל הקול שייווצר כתוצאה מחיבור הדגימות לאורך ציר הזמן יהיה מעוות ולא ייצג את מה שהוקלט ע"י אותו מיקרופון (ואז אנחנו בצרות). לכן, גם בממירים של כרטיס קול של ברינגר יש שעון פנימי המפקח על טווחי זמני הדגימה. אך כידוע, ברינגר היא החברה הידועה לשמצה בקרב אנשי האודיו – סמל הבינוניות והחלטורה. ואז שמעתי את הפתרון היצירתי הבא: כשמחברים את כרטיס הקול של ברינגר לשעון איכותי כמו למשל ה antilope trinity – נקבל סאונד מפוצץ. למה? פשוט, כי כאשר השעון של הטריניטי יהיה המאסטר ושהברינגר יהיה הסלייב, אז ודאי הדגימות יתבצעו במדויק יותר. וכידוע – מפקח טוב יותר – עובדים טוב יותר. נכון? אז זהו שלא! מסתבר, על פי המאמר המרתק שקראתי, וגם ע"פ השכל הישר, שדווקא הממירים של הכרטיס ה "מצ'וקמק" של ברינגר עבדו טוב יותר עם השעון המקורי שלהם מאשר עם זה של הטריניטי האיכותי.
למה? משום שככל שיש פחות "מתווכים" האינפורמציה עוברת חלק יותר. מסתבר, לפי הבדיקות והגרפים בכתבה, שרמת העיוות והאוברטונים המלאכותיים שהתווספו היה גדול יותר בשימוש בשעון חיצוני מאשר זה הפנימי (הפחות איכותי). ובכן, מה המסקנה? שעובדים עלינו? ממש לא! השעון של אנטילופ אכן הרבה יותר איכותי אבל כמו כל דבר בחיים לכל סיטואציה פתרון משלה. אם ברשותכם עמדת עבודה עם כרטיס קול בודד עם כמה כניסות ויציאות בודדות, ואתם עובדים בתוך הקופסה (ממקססים במחשב ולא עובדים עם outboard) כנראה שאתם לא צריכים לרכוש שעון שכזה. לעומת זאת, אם אתם מסנכרנים כמות גדולה של ממירים (32 למשל – כלומר שתי יחידות של 16) ובנוסף תרצו לשלוח את הסיגנל שלכם לריברב דיגיטלי חיצוני (לא פלאגין), אז אתם חייבים שעון חיצוני איכותי שייתן תזמון אחיד לכל הממירים באולפן ההקלטות – אחרת, אתם חשופים לג'יטר (עיוות כתוצאה מclocking לא מדויק) ובשורה התחתונה "סאונד לא נקי ואיכותי".

רוני אמיר, מפיק מוזיקלי וטכנאי הקלטות

אולפן הקלטות

פשטות זה הכול

פורסם בתאריך:3 באוקטובר 2012 נושאים: טיפ ההקלטה השבועי

היי לכולכם,

מה שלומכם? מזמן לא כתבתי לכם…

אני חושב שרבות הפעמים בהן אנו מנסים להוכיח לעצמנו ולעולם שאנו מוזיקאים טובים בכך שאנו "מעמיסים" פרטים רבים בעיבוד ובהפקה עד כדי כך שכבר שוכחים שהיה פעם שיר ומלודיה…

השיר הבא הוא שיר של נתן גושן בשם "גבולות היגיון". מבצעת אותו זמרת צעירה בשם אופיר לוזון. בחרתי ללוות אותה אך ורק עם גיטרה על מנת לשמר את האווירה האינטימית ולהוציא מהשיר משמעות

נוספת ואווירה מיוחדת.

אופיר לוזון / גבולות היגיון
מילים ולחן: נתן גושן
ביצוע אופיר לוזון
הפקה מוזיקלית, הקלטה, מיקס וגיטרה: רוני אמיר

Blog WebMastered by All in One Webmaster.