בשבוע האחרון נרתם האולפן לפרוייקט חדש ומעניין שנראה לי שיהיה נחמד לשתף אתכם בו…
לכבוד האירוע הגדול של בנק לאומי לפתיחת השנה החדשה, התבקשתי להפיק רפרודוקציה של ה "טוראדור", המהווה "אריה" מתוך האופרה "כרמן" של ביזה.
במילים אחרות, היינו צריכים לבצע קטע של תזמורת סימפונית באמצעות מחשב – דבר מאוד מאתגר ומעניין. כל זה היה צריך להתבצע תוך שבוע – כולל הקלטת הזמרים והמיקס.
אז ככה…קודם כל השגנו את הפרטיטורה המלאה – פרטיטורה מורכבת של תזמורת סימפונית וזמרים. החלטנו שאנחנו הולכים לנגן כל תפקיד בנפרד מתוך הפרטיטורה – כלומר סקציית כינורות ראשונים בנפרד, כינורות שניים, חליל, אבוב וכו'…
יש לציין כי את הפרטיטורה ניגנה מעיין אמיר (פסנתרנית הבית!).
לגבי הביצוע, היות וביצענו את הכל ב MIDI ובאמצעות ה KONTAKT, יכולנו לשחק עם ה TEMPO של הקטע. מכיוון שהקטע מכיל המון מקטעים של סקסטולות (שישה צלילים ברבע!) במיוחד בתפקידי הכינורות האטנו את הBPM ל50 – על מנת שמעיין תוכל לקרוא הכל בקריאה ראשונה.

אולם האופרה המפואר "לה סקאלה" שבאיטליה

בכל אופן, הקושי בהפקה שכזו הוא לגרום לקטע ,שנוגן עם מטרונום עם דגימות שהן כמובן לא הדבר האמיתי, להישמע קרוב ככל האפשר לדבר האמיתי. על כן, הגישה שלי הייתה קודם כל להשתמש כמה שפחות באפליקציית ה QUANTIZE.
מצד שני, כשמנגנים בקריאה ראשונה קטע של 108 BPM במהירות של 50 BPM – יש מקום גדול לחוסר יציבות בכל הקשור לקצב.  על כן, היכן שהנגינה הייתה יציבה מספיק – לא השתמשתי כלל ב QUANTIZE. המקומות שבהם כן השתמשתי היו מקומות שבהם ידעתי שישנן הכפלות. לדוגמא, המלחין ביזה, ביצע הרבה הכפלות בין כלי הנשיפה מעץ ולבין כלי הנשיפה ממתכת. במקומות כאלה הרשיתי לעצמי לעיתים להשתמש ב QUANTIZE רק על הקרנות (HORNS) והשארתי את כלי הנשיפה מעץ בהרגשה "משוחררת" יותר. כמו כן, המקומות בהם, הנגינה הייתה יציבה אך צליל או שניים דרשו תיקון – תיקנתי אך ורק אותם – הרבה פעמים אפילו באמצעות תיקון ידני ולא באמצעות QUANTIZE.
בסוף כשסיימנו לנגן את הפרטיטורה – החלה עבודת ה"שיוף" של ה TEMPO. כפי שציינתי, אף תזמורת לא מנגנת על פי מטרונום כי אם ע"פ מנצח. הייחודיות של התזמורת מתבטא בדינמיות המתמדת ב "טיימינג". אין תיבה זהה לשניה מבחינת ה TEMPO! לכן, יצרתי אוטומציה מפורטת על ה TEMPO TRACK. האוטומציה התבטאה גם בשינויים של חצאי BPM בודד על פרקי זמן של פחות משניה. כל זאת על מנת לתת את האפקט התזמורתי המבוקש. ו…כמובן שהקלטת הזמרים תרמה רבות להשלמת התמונה! אחרי הכל – זאת אופרה!
בשלב האחרון היה המיקס. הדבר המהותי שעשיתי במיקס שתרם לתחושה היותר ריאליסטית היה סיכום המיקס באופן אנאלוגי דרך זוג פריאמפים בעלי צבע חם ומרוך – דבר ש "הדביק" הכל יחד.

טוראדור מתוך האופרה "כרמן" מאת ביזה. רפרודוקציה של האריה "טוראדור" בהפקת מחשב בשיתוף זמרי האופרה: אלכסיי קנונויקוב, הגר לייבוביץ' וצחי סיטון. נגינת פרטיטורה: מעיין אמיר. הפקה מוזיקלית: רוני אמיר. בימוי: יובל זמיר.

אשמח לשמוע מה דעתכם אפשר להשאיר תגובות למטה

ביי  רוני

מהו ה – GATE?

פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

DRAWMER DS-201

ל GATE מספר פרמטרים

RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.

ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.

THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.

RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.

SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.

HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD.  נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.

דוגמאות לשימושים ב GATE

כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.

מהו הקומפרסור?

הקומפרסור הוא מכשיר אנאלוגי או פלאגאין (PLUGIN) ממוחשב שעוזר לנו בשליטה על הסאונד והדינמיקה של הסיגנל
- מקור הצליל. קומפרסורים באים ליידי ביטוי בהקלטות שירה, תופים, בס, גיטרות, גרופים במיקס ועוד.

הפרמטרים של הקומפרסור:

THRESHOLD- היא הסף שממנו והלאה יתחיל הקומפרסור לעבוד. למשל, כשזמרת תבצע בלדה שבה אנו לא מעוניינים בקימפרוס – אלא רק בחלקים בהם יש דינמיקה גבוהה – אני אקבע THRESHOLD גבוה – כלומר – רק סיגנל חזק ישפיע על הקומפרסור ויגרום לו לעבוד.

ATACK – כפתור ה ATACK מווסת את הזמן שלוקח לקומפרסור "להתקיף" את הצליל. למשל אם ברצוננו לקמפרס סנייר. ננסה לעשות זאת בATACK גבוה של 5ms על מנת שהקומפרסור ינחית את הסיגנל לאחר הATACK של הסיגנל עצמו (בשלב ה DECAY שלו) – ע"י כך אנו בעצם מעצבים מחדש את מעטפת הצליל של הסנייר ומעניקים לו יותר "פאנצ'יות".

RELEASE – כפתור זה אחראי לווסת את זמן השיחרור של הקומפרסור. זמן השיחרור הוא הזמן בו לוקח ל"מחט" של הקומפרסור לחזור ל0dB לאחר שהקומפרסור ביצע את הנחתת הסיגנל. נחזור לסנייר…אם ברצוננו לתת תחושת משך ארוכה יותר לסנייר – נווסת את כפתור הRELEASE לזמן ממושך יותר של שניה או יותר.

RATIO – יחס הקימפרוס הוא היחס בדציבלים שבין הסיגנל הנכנס לקומפרסור לסיגנל היוצא ממנו. יחס של 2:1 אומר שעל כל 2dB שנכנסים לקומפרסור, יצא דציבל אחד בלבד מה OUTPUT של הקומפרסור.

KNEE – ה"ברך" של הקומפרסור משפיעה על אופי הקימפרוס. HARD KNEE יקמפרס אגרסיבי יותר ו"חד" יותר מרגע מעבר סף ה THRESHOLD.
SOFT KNEE – יקמפרס באופן חלק ומתון יותר.

SONALKSIS - קומפרסור בצורת PLUGIN

UREI 1176 - אחד הקומפרסורים האנאלוגיים ה"קלאסיים"

הפעם הייתי רוצה לתת טיפ קצר לגבי הקלטת בס חשמלית.
ברמת העיקרון הקלטת בס מתבצעת בשלושה אופנים:

1. הקלטת DIRECT – עם קופסת DI
2. שימוש במגבר.
3. שילוב של השניים.

שימוש ב DI

לשימוש ב DI כמה יתרונות:
א. סטאפ קצר – אין מיקומי מיקרופון
ב. מניעת זליגות – קל למקם בסיסט ומתופף בחדר ללא זליגות ממגבר בס למיקרופונים של התופים.
ג. הנגן יכול להיות בחדר הבקרה ובכך להיות בתקשורת טובה יותר עם המפיק והטכנאי.
ד. לעיתים קרובות – קל יותר "להושיב" הקלטת DI בתוך המיקס – פחות אובר טונים של המגבר
ופחות בעיות של גלים עומדים וביטולי פאזה.

חסרונות
א. רבים חשים כי הקלטה באמצעות DI בלבד מעניקה סאונד "רזה" וחסר אופי.
ב. אין סאונד חדר בהקלטה

DI מומלץ: Countryman

DI של COUNTRYMAN

שימוש במגבר

למגבר מספר יתרונות:
א. סאונד ורסטילי יותר – מוסיף רובד על גבי הצליל הבסיסי של הגיטרה.
ב. רבים אוהבים יותר סאונד של מגבר כי הוא "שמן יותר".

חסרונות:
א. יש להתאים מגבר נכון לגיטרה הנכונה
ב. יש להתאים מיקרופון נכון למגבר
ג. יותר זמן התארגנות לפני ההקלטה

מיקרופונים מומלצים להקלטת מגבר בס:

Senheiser MD421, AKG D112, SHURE BETA 52, Electrovoice RE20, Shure sm57

Electrovoice RE20

שילוב הגישות

ניתן להנות משני העולמות ע"י שימוש בDI עם שתי יציאות – אחת לכניסת פריאמפ ישירות למחשב והשניה אל ה INPUT של המגבר – דרך המיקרופון אל המחשב.

אולפן הקלטות רוני אמיר

לאחר שעסקתי קצת בהקלטת גיטרה אקוסטית הייתי רוצה לעבור לגיטרה החשמלית.
גיטרה חשמלית באופן מסוים קלה יותר להקלטה היותר ומקור הצליל לא מגיע מגוף הגיטרה כי אם ממגבר סטטי בניגוד לנגן שמתנועע (דבר המקשה יותר על הקלטות גיטרה אקוסטית וקלאסית).
את המגבר יש למקם במקום בו הסאונד מצלצל לכם נכון בחדר – לא יבש מידי ורצוי לא קרוב מידי לקיר או לפינה על מנת שלא לקבל החזרים וביטולי פאזות מיותרים.
מה שחשוב באמת הוא בחירת המגבר, כיוון המגבר ובחירת הפיק-אפ והטון של הגיטרה – אלו משפיעים באופן דראסטי על הסאונד של הגיטרה החשמלית!
גיטרה חשמלית היא כלי הדורש התייחסות לקונספט באופן מדוייק היות וסטראט לא תתן סאונד של לס-פול ומגבר פנדר לא ישמע כמו מרשל, טרנזיסטור לא ישמע כמו מנורות וכו'… חשוב לדעת באמת מה דרוש ולבחור את הכלים המתאימים.

מגבר ואפקטים לגיטרה חשמלית

לגבי כיוון המגבר – ריוורב…רצוי לא להשתמש בהקלטה בSPRING REVERB של מגבר הגיטרה היות והריוורבים האולפניים בד"כ נשמעים טוב יותר ויש בהם יותר וורסטיליות לצרכי מיקס. לגבי האיקיו של המגבר – זה נורא תלוי כי זה עניין של טעם – אני אישית מעדיף להשתמש באיקיו של מגבר הגיטרה היות והוא משפיע ישירות על הסאונד הבוקע ממנו. לעומת זאת, אם מדובר במגבר לא איכותי, עדיף להשאיר את העבודה לאיקיולייזר אולפני…
וכמובן שניתן להשתמש בשניהם. לכוון באופן גס את האיקיו של המגבר ולעשות ניקוי "כירורגי" (אם צריך) בעזרת פלאגין או איקיו אולפני אחר.

57 על מגבר של גיבסון

מיקרופונים…

SHURE SM57  ו SENHEIZER MD421,  יעשו עבודה מצויינת קרוב למגבר – ניתן להציבם בצורה של
ON AXIS – לקבלת סאונד עשיר יותר ב  HI MID ותדרים גבוהים או OFF AXIS לקבלת סאונד "דהוי" יותר.
שוב, גם כאן זה עניין של טעם.
תוצאה שאני אישית מאוד אוהב – AKG414 או AUDIO TECHNICA 4050 במרחק של חצי מטר עד מטר מהמגבר ייתן סאונד גדול (במיוחד כשמכוונים את המיקרופון על אומני).
ניתן לשלב את שתי השיטות גם יחד אך יש לשים לב לענייני פאזות.
יש כאלו המעדיפים לשים מיקרופון מאחורי המגבר ולהפוך פאזה בפריאמפ – שיטה שאני אישית לא חסיד גדול שלה…

המון בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

גיטרה היא אחד הכלים הורסטיליים ביותר. כמות הוריאציות והגישות לכלי הזה רבות. גיטרה אקוסטית שונה מגיטרה קלאסית. גיטרה חשמלית היא כמובן עולם אחר לחלוטין המתפצל לנישות רבות כתוצאה ממגוון הגיטרות השונות והמגברים השונים.

בפוסט הזה נדבר על גיטרה אקוסטית. לגיטרה אקוסטית, בניגוד לקלאסית יש צליל מתכתי יותר היות ומיתריה עשויים מתכת – דבר המשפיע על הגישה שלנו כטכנאים. ראשית כול רצוי להקליט גיטרה אקוסטית בחדר שיש בו סאונד אוורירי – כלומר לא יבש עד כדי מוות! החזרי עץ עושים טוב לסאונד של הגיטרה האקוסטית היות והעץ מרכך את המתכתיות של המיתרים. מבחינת מיקום, יש לחשוב מראש מה רוצים לשמוע במיקס. אם רוצים סאונד יבש במיקס "פופי" , ניתן למקם את הגיטרה בנקודה "יבשה יותר" בחדר (על יד משטחים סופגים וכיו"ב).

מיקרופונים – כמו תמיד זה עניין של טעם. אני אישית אוהב מאוד "ריבונים" (Ribbon) על אקוסטיות. בגלל האטאק היחסית איטי של מיקרופונים מסוג ריבון, יש בו מן הסתירה למתכתיות שלעיתים "כואבת" בתדרי האמצע של הגיטרה האקוסטית. ריבונים שאני אישית מאוד אוהב הם ה Beyer Dynamics M160 והריבונים של Royer
שכולם יעשו עבודה טובה. לגבי קונדנסרים, אני בדרך כלל לוקח אותם כעדיפות שניה, אבל במידה וכן, אני אלך על צבע כהה יותר כגון ה AKG 414 או ה AUDIO TECHNICA 4050 או 4033.

הקלטת גיטרה אקוסטית

BEYER DYNAMIC M160

קומפרסיה – בד"כ אני אישית נמנע מלקמפרס גיטרות אקוסטיות למעט מיקרים שבהם יש שתי אקוסטיות מוכפלות הנשלחות לגרופ ומקומפרסות באופן סטריאופוני על הגרופ. קומפרסור מעולה למטרה זו הוא הQUAD COMPRESSOR של קונסולות ה SSL, הנמצא גם בגרסאות פלאגאין.

בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

כשהתחלתי לדבר על הקלטת שירה בפעם שעברה הדגשתי את נושא "מיקס האוזניות". הפעם הייתי רוצה להרחיב מעט.
רוב האנשים לא יודעים איך הם נשמעים באמת היות ורוב הזמן אנו שומעים עצמנו דרך "שמיעה פנימית". זאת אומרת שכשמישהו אחר מדבר או שר, מיתרי הקול שלו מוגברים דרך תיבת התהודה של חלל הפה והגרון, מולקולות של אוויר "רוטטות" עקב תזוזת מיתרי הקול עד שהצליל מגיע לאוזנינו. לעומת זאת כשאנו שרים או מדברים – רוב התוכן מגיע אלינו דרך האוזן הפנימית בעקבות רטט של חלל הפה, מערות האף, עצמות הלחיים וכיו"ב. המסקנה – כשזמר מגיע לאולפן הוא עובר חווית שמיעה שונה ממה שהוא רגיל אליה ביום יום. לכן, תפקיד הטכנאי הוא לגרום לזמר לשמוע את עצמו ולהרגיש הכי נוח שניתן.

חשוב לזכור, הנוחות והתחושה של המבצע הן אלו שבסופו של דבר יתרמו להפקת  התוצאות -  יותר ממה שייתן מקרופון זה או אחר.

על מה יש להקפיד בעת ביצוע מיקס אוזניות:

1. אוזניות – על הטכנאי לחבוש דגם זהה לדגם שחובש המבצע. זאת על מנת לקבל את אותו הספקטרום מבחינת תדרים, תחושת ריוורב וכו'.

2. מגבר אוזניות – לעבור דרך אותו מגבר אוזניות פחות או יותר מאותן סיבות של הסעיף הקודם.

3. שליחה לריוורב – לרוב הזמרים הריוורב הוא אקוטי מאוד. נורא לא נעים לשיר עם סאונד יבש לחלוטין.

4. קימפרוס – קימפרוס עדין  – Slow Attack , fast release, low ratio.

5. סדר ונגישות – מאוד חשוב להיות מסוגל לשנות מיקס אוזניות תוך כדי הקלטה ולכן מומלץ להוציא את הערוצים מהמחשב בגרופים נפרדים לתוך מיקסר/קונסולה. כך ניתן למשל לשים את הריתם סקשן על ערוץ 1-2, קלידים וסאונדים על זוג נוסף, ריוורב, בזוג נוסף ושירה בניפרד. כך ניתן לפקח על מה שקורה באוזניות ב real time.
כמובן שרצוי להנמיך את המוניטורים בקונטרול רום על מנת לשמוע את האוזניות

6. תקשורת – על תתנו לעצמכם "לנחש" מה הזמר מרגיש! שאלו אותו "אתה צריך יותר שירה?", "יותר פלייבק?" , "יותר ריוורב?". אם תשאלו תדעו יותר ובאופן טבעי, הזמר שלכם יהנה יותר וירגיש חופשי יותר ועל כן יבצע טוב יותר!

בהצלחה!

אולפן הקלטות רוני אמיר