הקלטת תופים בגישה קצת שונה

היי, אני רוצה לחלוק איתכם סשן תופים מעניין שהיה לי אתמול עד השעות הקטנות של הלילה…
הקלטתי תופים לתקליט שלי לשיר שעד כה הכיל גרוב של לופ אלקטרוני.  ללופ יש תבנית ריתמית (CLAVE)
של בוסה נובה. מטרת התופים החיים היא בעצם לעבות את הסאונד של הלופ ולגרום לו להישמע "שמן" יותר ויותר מתפתח.
גישת ההקלטה שלי נבעה מצורך עיבודי – אין טמטמים בתפקיד תופים ולכן מראש הוצאתי את הטמטמים והדוד מהחדר כדי להימנע מהדהוד מיותר. כמו כן, השימוש במספר מצומצם של מקרופנים מביא להפחתה משמעותית של בעיות מופע (פאזה) וגם לסאונד אוורירי יותר (לטעמי.)

בכל אופן, תפקיד התופים שיצר המתופף היה מעניין היות והוא ניגן עם מברשת במריחות על הסניר ועם מקל ביד השניה כדי "לתחום" אץ ה CLAVE במכות על הרים של הסנייר.
על מנת לקבל סאונד אוורירי שיכיל גם את כל ה "GHOST NOTES" של המברשת על הסנייר החלטתי ללכת על שני קונדנסרים על הסנייר ולא מיקרופונים דינמיים. השתמשתי בשני מקרופנים של AUDIO TECHNICA 4050. אלו קונדנסרים יחסית "כהים" בצבעם – דבר שמעגל יפה את ה"בוטות" של הסנייר.
השתמשתי בטכניקה של הצבת סנייר עליון ומקרופון רשת תחתון עם פאזה הפוכה.
לגבי הקיק, חיפשתי סאונד בייסדראם של בוסה וסמבה – כזה שמעוגל מאוד בתדרים הנמוכים שלו ללא הפאנץ' המאפיין סאונד בייס דראם של רוק ופופ. לכן השתמשתי בשני מקרופים – D112 בהצבה סטנדרטית בחור התוף ולידו הצבתי מיקרופון סאב של ימאהה – ה SKRM100SFV, בצמוד לעור החיצוני של התוף.
הבאלנס בין שניהם נתן סאונד מעוגל וחם.

לגבי אובר הדים – הלכתי בגישה של לקבל קצת חדר עם סאונד קצת מעומעם ווינטאג'י של כל הסט – לכן השתמשתי בסטריאו צר של שני מיקרופונים מסוג RIBON – ה M160 של BEYERDYNAMIC.
התוצאה, הייתה בהחלט לטעמי!  האזנה להקלטה

 :)

הקלטת גיטרה

לאחר שעסקתי קצת בהקלטת גיטרה אקוסטית הייתי רוצה לעבור לגיטרה החשמלית.
גיטרה חשמלית באופן מסוים קלה יותר להקלטה היותר ומקור הצליל לא מגיע מגוף הגיטרה כי אם ממגבר סטטי בניגוד לנגן שמתנועע (דבר המקשה יותר על הקלטות גיטרה אקוסטית וקלאסית).
את המגבר יש למקם במקום בו הסאונד מצלצל לכם נכון בחדר – לא יבש מידי ורצוי לא קרוב מידי לקיר או לפינה על מנת שלא לקבל החזרים וביטולי פאזות מיותרים.
מה שחשוב באמת הוא בחירת המגבר, כיוון המגבר ובחירת הפיק-אפ והטון של הגיטרה – אלו משפיעים באופן דראסטי על הסאונד של הגיטרה החשמלית!
גיטרה חשמלית היא כלי הדורש התייחסות לקונספט באופן מדוייק היות וסטראט לא תתן סאונד של לס-פול ומגבר פנדר לא ישמע כמו מרשל, טרנזיסטור לא ישמע כמו מנורות וכו'… חשוב לדעת באמת מה דרוש ולבחור את הכלים המתאימים.

מגבר ואפקטים לגיטרה חשמלית

לגבי כיוון המגבר – ריוורב…רצוי לא להשתמש בהקלטה בSPRING REVERB של מגבר הגיטרה היות והריוורבים האולפניים בד"כ נשמעים טוב יותר ויש בהם יותר וורסטיליות לצרכי מיקס. לגבי האיקיו של המגבר – זה נורא תלוי כי זה עניין של טעם – אני אישית מעדיף להשתמש באיקיו של מגבר הגיטרה היות והוא משפיע ישירות על הסאונד הבוקע ממנו. לעומת זאת, אם מדובר במגבר לא איכותי, עדיף להשאיר את העבודה לאיקיולייזר אולפני…
וכמובן שניתן להשתמש בשניהם. לכוון באופן גס את האיקיו של המגבר ולעשות ניקוי "כירורגי" (אם צריך) בעזרת פלאגין או איקיו אולפני אחר.

57 על מגבר של גיבסון

מיקרופונים…

SHURE SM57  ו SENHEIZER MD421,  יעשו עבודה מצויינת קרוב למגבר – ניתן להציבם בצורה של
ON AXIS – לקבלת סאונד עשיר יותר ב  HI MID ותדרים גבוהים או OFF AXIS לקבלת סאונד "דהוי" יותר.
שוב, גם כאן זה עניין של טעם.
תוצאה שאני אישית מאוד אוהב – AKG414 או AUDIO TECHNICA 4050 במרחק של חצי מטר עד מטר מהמגבר ייתן סאונד גדול (במיוחד כשמכוונים את המיקרופון על אומני).
ניתן לשלב את שתי השיטות גם יחד אך יש לשים לב לענייני פאזות.
יש כאלו המעדיפים לשים מיקרופון מאחורי המגבר ולהפוך פאזה בפריאמפ – שיטה שאני אישית לא חסיד גדול שלה…

המון בהצלחה

אולפן הקלטות רוני אמיר

הקלטת האופרה "כרמן" של ביזה באולפן

בשבוע האחרון נרתם האולפן לפרוייקט חדש ומעניין שנראה לי שיהיה נחמד לשתף אתכם בו…
לכבוד האירוע הגדול של בנק לאומי לפתיחת השנה החדשה, התבקשתי להפיק רפרודוקציה של ה "טוראדור", המהווה "אריה" מתוך האופרה "כרמן" של ביזה.
במילים אחרות, היינו צריכים לבצע קטע של תזמורת סימפונית באמצעות מחשב – דבר מאוד מאתגר ומעניין. כל זה היה צריך להתבצע תוך שבוע – כולל הקלטת הזמרים והמיקס.
אז ככה…קודם כל השגנו את הפרטיטורה המלאה – פרטיטורה מורכבת של תזמורת סימפונית וזמרים. החלטנו שאנחנו הולכים לנגן כל תפקיד בנפרד מתוך הפרטיטורה – כלומר סקציית כינורות ראשונים בנפרד, כינורות שניים, חליל, אבוב וכו'…
יש לציין כי את הפרטיטורה ניגנה מעיין אמיר (פסנתרנית הבית!).
לגבי הביצוע, היות וביצענו את הכל ב MIDI ובאמצעות ה KONTAKT, יכולנו לשחק עם ה TEMPO של הקטע. מכיוון שהקטע מכיל המון מקטעים של סקסטולות (שישה צלילים ברבע!) במיוחד בתפקידי הכינורות האטנו את הBPM ל50 – על מנת שמעיין תוכל לקרוא הכל בקריאה ראשונה.

אולם האופרה המפואר "לה סקאלה" שבאיטליה

בכל אופן, הקושי בהפקה שכזו הוא לגרום לקטע ,שנוגן עם מטרונום עם דגימות שהן כמובן לא הדבר האמיתי, להישמע קרוב ככל האפשר לדבר האמיתי. על כן, הגישה שלי הייתה קודם כל להשתמש כמה שפחות באפליקציית ה QUANTIZE.
מצד שני, כשמנגנים בקריאה ראשונה קטע של 108 BPM במהירות של 50 BPM – יש מקום גדול לחוסר יציבות בכל הקשור לקצב.  על כן, היכן שהנגינה הייתה יציבה מספיק – לא השתמשתי כלל ב QUANTIZE. המקומות שבהם כן השתמשתי היו מקומות שבהם ידעתי שישנן הכפלות. לדוגמא, המלחין ביזה, ביצע הרבה הכפלות בין כלי הנשיפה מעץ ולבין כלי הנשיפה ממתכת. במקומות כאלה הרשיתי לעצמי לעיתים להשתמש ב QUANTIZE רק על הקרנות (HORNS) והשארתי את כלי הנשיפה מעץ בהרגשה "משוחררת" יותר. כמו כן, המקומות בהם, הנגינה הייתה יציבה אך צליל או שניים דרשו תיקון – תיקנתי אך ורק אותם – הרבה פעמים אפילו באמצעות תיקון ידני ולא באמצעות QUANTIZE.
בסוף כשסיימנו לנגן את הפרטיטורה – החלה עבודת ה"שיוף" של ה TEMPO. כפי שציינתי, אף תזמורת לא מנגנת על פי מטרונום כי אם ע"פ מנצח. הייחודיות של התזמורת מתבטא בדינמיות המתמדת ב "טיימינג". אין תיבה זהה לשניה מבחינת ה TEMPO! לכן, יצרתי אוטומציה מפורטת על ה TEMPO TRACK. האוטומציה התבטאה גם בשינויים של חצאי BPM בודד על פרקי זמן של פחות משניה. כל זאת על מנת לתת את האפקט התזמורתי המבוקש. ו…כמובן שהקלטת הזמרים תרמה רבות להשלמת התמונה! אחרי הכל – זאת אופרה!
בשלב האחרון היה המיקס. הדבר המהותי שעשיתי במיקס שתרם לתחושה היותר ריאליסטית היה סיכום המיקס באופן אנאלוגי דרך זוג פריאמפים בעלי צבע חם ומרוך – דבר ש "הדביק" הכל יחד.

טוראדור מתוך האופרה "כרמן" מאת ביזה. רפרודוקציה של האריה "טוראדור" בהפקת מחשב בשיתוף זמרי האופרה: אלכסיי קנונויקוב, הגר לייבוביץ' וצחי סיטון. נגינת פרטיטורה: מעיין אמיר. הפקה מוזיקלית: רוני אמיר. בימוי: יובל זמיר.

אשמח לשמוע מה דעתכם אפשר להשאיר תגובות למטה

ביי  רוני