הקלטת האופרה "כרמן" של ביזה באולפן

בשבוע האחרון נרתם האולפן לפרוייקט חדש ומעניין שנראה לי שיהיה נחמד לשתף אתכם בו…
לכבוד האירוע הגדול של בנק לאומי לפתיחת השנה החדשה, התבקשתי להפיק רפרודוקציה של ה "טוראדור", המהווה "אריה" מתוך האופרה "כרמן" של ביזה.
במילים אחרות, היינו צריכים לבצע קטע של תזמורת סימפונית באמצעות מחשב – דבר מאוד מאתגר ומעניין. כל זה היה צריך להתבצע תוך שבוע – כולל הקלטת הזמרים והמיקס.
אז ככה…קודם כל השגנו את הפרטיטורה המלאה – פרטיטורה מורכבת של תזמורת סימפונית וזמרים. החלטנו שאנחנו הולכים לנגן כל תפקיד בנפרד מתוך הפרטיטורה – כלומר סקציית כינורות ראשונים בנפרד, כינורות שניים, חליל, אבוב וכו'…
יש לציין כי את הפרטיטורה ניגנה מעיין אמיר (פסנתרנית הבית!).
לגבי הביצוע, היות וביצענו את הכל ב MIDI ובאמצעות ה KONTAKT, יכולנו לשחק עם ה TEMPO של הקטע. מכיוון שהקטע מכיל המון מקטעים של סקסטולות (שישה צלילים ברבע!) במיוחד בתפקידי הכינורות האטנו את הBPM ל50 – על מנת שמעיין תוכל לקרוא הכל בקריאה ראשונה.

אולם האופרה המפואר "לה סקאלה" שבאיטליה

בכל אופן, הקושי בהפקה שכזו הוא לגרום לקטע ,שנוגן עם מטרונום עם דגימות שהן כמובן לא הדבר האמיתי, להישמע קרוב ככל האפשר לדבר האמיתי. על כן, הגישה שלי הייתה קודם כל להשתמש כמה שפחות באפליקציית ה QUANTIZE.
מצד שני, כשמנגנים בקריאה ראשונה קטע של 108 BPM במהירות של 50 BPM – יש מקום גדול לחוסר יציבות בכל הקשור לקצב.  על כן, היכן שהנגינה הייתה יציבה מספיק – לא השתמשתי כלל ב QUANTIZE. המקומות שבהם כן השתמשתי היו מקומות שבהם ידעתי שישנן הכפלות. לדוגמא, המלחין ביזה, ביצע הרבה הכפלות בין כלי הנשיפה מעץ ולבין כלי הנשיפה ממתכת. במקומות כאלה הרשיתי לעצמי לעיתים להשתמש ב QUANTIZE רק על הקרנות (HORNS) והשארתי את כלי הנשיפה מעץ בהרגשה "משוחררת" יותר. כמו כן, המקומות בהם, הנגינה הייתה יציבה אך צליל או שניים דרשו תיקון – תיקנתי אך ורק אותם – הרבה פעמים אפילו באמצעות תיקון ידני ולא באמצעות QUANTIZE.
בסוף כשסיימנו לנגן את הפרטיטורה – החלה עבודת ה"שיוף" של ה TEMPO. כפי שציינתי, אף תזמורת לא מנגנת על פי מטרונום כי אם ע"פ מנצח. הייחודיות של התזמורת מתבטא בדינמיות המתמדת ב "טיימינג". אין תיבה זהה לשניה מבחינת ה TEMPO! לכן, יצרתי אוטומציה מפורטת על ה TEMPO TRACK. האוטומציה התבטאה גם בשינויים של חצאי BPM בודד על פרקי זמן של פחות משניה. כל זאת על מנת לתת את האפקט התזמורתי המבוקש. ו…כמובן שהקלטת הזמרים תרמה רבות להשלמת התמונה! אחרי הכל – זאת אופרה!
בשלב האחרון היה המיקס. הדבר המהותי שעשיתי במיקס שתרם לתחושה היותר ריאליסטית היה סיכום המיקס באופן אנאלוגי דרך זוג פריאמפים בעלי צבע חם ומרוך – דבר ש "הדביק" הכל יחד.

טוראדור מתוך האופרה "כרמן" מאת ביזה. רפרודוקציה של האריה "טוראדור" בהפקת מחשב בשיתוף זמרי האופרה: אלכסיי קנונויקוב, הגר לייבוביץ' וצחי סיטון. נגינת פרטיטורה: מעיין אמיר. הפקה מוזיקלית: רוני אמיר. בימוי: יובל זמיר.

אשמח לשמוע מה דעתכם אפשר להשאיר תגובות למטה

ביי  רוני

GATE

מהו ה – GATE?

פירוש המילה GATE באנגלית היא פשוט "שער". שער, פשוטו כמשמעו נסגר כשרוצים למנוע ממישהו או משהו להיכנס ונפתח כאשר רוצים לזמן מישהו/ משהו פנימה. במקרה של אודיו, אנחנו מווסטים כניסה ויציאה של סיגנל לתוך ה"שער" (GATE) ומחוצה לו… מדוע צריך שער שכזה? לדוגמא: נניח והקלטתי תופים. בערוצי הטמטמים, רוב הזמן לא מתרחשת פעילות שכן מתופף משתמש בהם בעיקר למעברים שקורים פעמים בודדות במהלך שיר (אם בכלל). כתוצאה מכך, אנו מקבלים ערוצים בהם נקלטו בעיקר "זליגות" של התופים האחרים. בד"כ הזליגות הללו מוקלטות בהפרשי מופע שיוצרים "דלדול" כללי בסאונד. ע"י שימוש בGATE, אנו יכולים לגרום לכך שרק כאשר נשמעת מכת טמטם, הערוץ ישמע ובכל שאר הזמן, הערוץ יהיה שקט. כלומר, השער (GATE) יכניס רק את הטמטם וכל השאר "ישארו בחוץ".

DRAWMER DS-201

ל GATE מספר פרמטרים

RELEASE – פרמטר זה נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר השער ייסגר. כלומר, אם אני לא רוצה שהסיגנל "ייחתך" מהר מדי, אשתמש בRELEASE נמוך ולהיפך.

ATTACK – פרמט זה קובע נמדד במילישניות. הוא קובע כמה מהר נפתח השער כאשר הסיגנל עובר את "אחוז החסימה" של ה THRESHOLD.

THRESHOLD – פרמטר זה נמדד בdB ומהווה את המדד על פיו יעבור סיגנל את השער או לא. ערכים נמוכים יאפשרו לסיגנלים נמוכים יותר לעבור. חשוב לציין שהשער יתחיל בפעולת סגירה כאשר הסיגנל ייפול מתחת ל THRESHOLD אך הוא ייעשה זאת לפי המהירות שהוגדרה לו ב RELEASE. כלומר, השער לא נסגר ונפתח אך ורק בהתאם למדד ה THRESHOLD.

RANGE – קובע מה ערך הנחתת הצליל של ה GATE. בד"כ נשתמש בהנחתה של כ 80dB כאשר ברצוננו שהשער יגור הרמטית את כל הסיגנלית אשר מתחת ל THRESHOLD. במידה ואנו רוצים הנחתה חלקית נשתמש בערכים של 40dB ופחות.

SIDE CHAIN – מאפשרת לבצע חיבור מקבילי אל מכשיר ה GATE על מנת להפיע "בעקיפין" על פעולת ה GATE. לדוגמא, טריק שמשתמשים לעיתים במיקסים, על מנת ליצור תחושה "הדוקה" יותר של גרוב ממערכת התופים, שולחים את ערוץ ההי-האט ל SIDE CHAIN של ה GATE הנמצא ב INSERT של ערוץ האוברהדים. את הGATE מכוונים על RANGE נמוך, כך שבכל פעם שיש מכה על ההי-האט, יש הנחתה קלה ב LEVEL של האוברהדים. דבר זה, במקרים מסוימים יוצר תחושת "TIGHTNESS" יותר גדולה בתיפוף.

HOLD – קובע כמה זמן השער ישאר פתוח לאחר הירידה של הסיגנל מתחת למדד ה THRESHOLD.  נמדד במילישניות. מאפשר דיוק מפורט יותר של התנהגות ה GATE.

דוגמאות לשימושים ב GATE

כפי שציינתי, ישנם מספר שימושים – כמו למשל עם הטמטמים שציינתי למעלה, או עם ה SIDE CHAIN. הגייט יכול להיות שימושי מאוד גם בהקלטות קריינות, כאשר רוצים להנחית את עוצמתן של הנשימות ורעשי רקע נמוכים בין מילה למילה או בסופיי משפטים. ה SIDE CHAIN יכול להיות גם מאוד שימושי בעיצוב התדרים הנמוכים של גיטרת בס "רזה" ע"י החדרת הסיגנל של גיטרת הבס ל KEY (במידה ויש כזה) של הגייט היושב על ערוץ עם אוסילטור LPF או אוסילטור בתדרים שבין 30 ל 50 HZ.

הקומפרסור

מהו הקומפרסור?

הקומפרסור הוא מכשיר אנאלוגי או פלאגאין (PLUGIN) ממוחשב שעוזר לנו בשליטה על הסאונד והדינמיקה של הסיגנל
- מקור הצליל. קומפרסורים באים ליידי ביטוי בהקלטות שירה, תופים, בס, גיטרות, גרופים במיקס ועוד.

הפרמטרים של הקומפרסור:

THRESHOLD- היא הסף שממנו והלאה יתחיל הקומפרסור לעבוד. למשל, כשזמרת תבצע בלדה שבה אנו לא מעוניינים בקימפרוס – אלא רק בחלקים בהם יש דינמיקה גבוהה – אני אקבע THRESHOLD גבוה – כלומר – רק סיגנל חזק ישפיע על הקומפרסור ויגרום לו לעבוד.

ATACK – כפתור ה ATACK מווסת את הזמן שלוקח לקומפרסור "להתקיף" את הצליל. למשל אם ברצוננו לקמפרס סנייר. ננסה לעשות זאת בATACK גבוה של 5ms על מנת שהקומפרסור ינחית את הסיגנל לאחר הATACK של הסיגנל עצמו (בשלב ה DECAY שלו) – ע"י כך אנו בעצם מעצבים מחדש את מעטפת הצליל של הסנייר ומעניקים לו יותר "פאנצ'יות".

RELEASE – כפתור זה אחראי לווסת את זמן השיחרור של הקומפרסור. זמן השיחרור הוא הזמן בו לוקח ל"מחט" של הקומפרסור לחזור ל0dB לאחר שהקומפרסור ביצע את הנחתת הסיגנל. נחזור לסנייר…אם ברצוננו לתת תחושת משך ארוכה יותר לסנייר – נווסת את כפתור הRELEASE לזמן ממושך יותר של שניה או יותר.

RATIO – יחס הקימפרוס הוא היחס בדציבלים שבין הסיגנל הנכנס לקומפרסור לסיגנל היוצא ממנו. יחס של 2:1 אומר שעל כל 2dB שנכנסים לקומפרסור, יצא דציבל אחד בלבד מה OUTPUT של הקומפרסור.

KNEE – ה"ברך" של הקומפרסור משפיעה על אופי הקימפרוס. HARD KNEE יקמפרס אגרסיבי יותר ו"חד" יותר מרגע מעבר סף ה THRESHOLD.
SOFT KNEE – יקמפרס באופן חלק ומתון יותר.

SONALKSIS - קומפרסור בצורת PLUGIN

UREI 1176 - אחד הקומפרסורים האנאלוגיים ה"קלאסיים"